השבוע לפני 70 שנה: מכתב המעפילים שנחשדו בריגול, צייד אופניים ומס אבטחה בבתי קפה

מאת ניתאי אלבוים

6 בפברואר, 2018

צמד ספינות ה"פאנים" היו אמורות להיות סמל ההעפלה ופריצת המצור הבריטי. כיצד ההפלגה הפכה למשבר ריגול בינלאומי? • מדוע הוחרמו מאות זוגות אופניים ברחובות המדינה? • ובפינת האנקדוטות: תושבי חיפה יחויבו לשלם תוספת של 5% על הקפה כדי לקבל אבטחה

מדור שבועי מיוחד: לכבוד יום העצמאות ה-70 ההולך ומתקרב, נסקור בכל שבוע את האירועים החשובים, המעניינים, המרגשים והמשעשעים שהתרחשו השבוע ערב הכרזת העצמאות ב-1948 – ואתם מוזמנים להצטרף. יש לכם חומרים יוצאי דופן מלפני 70 שנה? ההורים צילמו תמונה יפה שנשארה באלבום? צילמתם וידאו ישן ששוכב בבוידעם? אולי אפילו כתבתם יומן אישי מאותם הימים? אנחנו ב-MyHeritage קוראים לכם לשלוח אלינו תמונות, סרטונים, מסמכים או כל דבר אחר שנראה לכם מעניין. פנו אלינו בפייסבוק או כתבו לנו למייל: israel70@myheritage.com

ים-יבשה ומשבר דיפלומטי בינלאומי

על סיפונן של שתי הספינות עלו כ-15 אלף מעפילים שחיכו לרגע שבו יורם העוגן ויחל המסע לארץ ישראל. הכל היה מוכן, והספינות יצאו מנמל בבולגריה. אלא שהמעפילים לא ידעו שבקרוב מאוד ייקלעו למשבר בינלאומי חריף בין ישראל, ארה"ב, בריטניה ורוסיה – משבר שיגיע לשיאו השבוע לפני 70 שנה.

ספינות ה"פאן יורק" וה"פאן קרסנט" – ה"פאנים" כפי שהן מכונות לרוב, נקנו בארה"ב על ידי המוסד לעלייה ב', והושקעו בהן מאמצים רבים על מנת שיוכלו לשנע את אלפי היהודים שביקשו להגיע ארצה – הותקנו בהן דרגשים, מערכות אוורור ועוד.

בנוסף לכך, הסעתם של 15 אלף יהודים מרחבי רומניה לנמל קוסטנצה נחשב למהלך לא פשוט בכלל באותם ימים והיה צורך בתחנות רישום של המפליגים, מחנות שבתוכם התרכזו ורכבות נוסעים מיוחדות שהביאו את כולם למקום הנכון בזמן הנכון.

למרות הקשיים הלוגיסטיים המבצע צלח ואלפי המעפילים עלו על הספינות שיצאו לדרך בסוף שנת 1947 – עיתוי לא מקרי שהגיע ימים ספורים לפני ההכרזה על תכנית החלוקה באו"ם. נדמה שלהפלגה היה גם צד הצהרתי – שבירת המצור הבריטי על חופי ארץ ישראל.

מעפילים על סיפון ה"פאן יורק" (אוצר תמונות הפלמ"ח – The Palmach photo gallery)

הנהגת היישוב היהודי ניסתה בתחילה לשמור מפני הבריטים את דבר הפלגתן של הספינות בסוד, אך הניסיון נכשל. הבריטים, שהצליחו לעקוב אחת תנועת הספינות ממש מתחילת המסע, הבינו את ההשלכות שבהגעתם של אלפים רבים לנמלי ארץ ישראל, והחלו לעשות פעולות כדי לשבש את מסלול הספינות.

"הספינות שורצות סוכנים סובייטים"

הבריטים הפעילו לחץ כבד על מדינות שונות כגון טורקיה ורומניה – הכל במטרה שאלה יעצרו את הספינות כשיגיעו אל חופיהן. כשניסיון זה נכשל, פנו הבריטים לשחקן מרכזי הרבה יותר בדיפלומטיה הבינלאומית – ארה"ב.

הבריטים הציגו בפני האמריקאים מידע שנוי מחלוקת לפיו מבצע הפלגת הספינות אורגן בידי אויבתה המושבעת של ארה"ב באותם ימים – ברית המועצות.

לפי טענת הבריטים מטרת הסובייטים היתה להגביר את השפעתם במזרח התיכון ובכוונתם לעשות זאת על ידי החדרת מרגלים לישראל. מרגלים אלה, אמרו הבריטים, נמצאים על סיפונן של ספינות אלה ממש.

באותה תקופה של תחילת המלחמה הקרה פחדו האמריקאים משאיפות ההתפשטות של ברית המועצות ברחבי העולם. החשש היה, שבין השאר מנסים הרוסים לעשות זאת באמצעות "סוכנים סובייטים" שיצליחו להשתלב בעמדות מפתח ולהשפיע על הציבור במקומות אליהם חדרו.

ואכן, האמריקאים השתכנעו שאכן קיימים סוכנים סובייטים על סיפוניהן של ה"פאנים", אבל נדמה שהעובדה כי המידע על "מרגלים רוסיים בדרך לישראל" פורסם בעיתונות בארה"ב הביאה לנקודת רתיחה.

גורמים בריטיים טענו כי רבים מנוסעי האוניות הינם קומוניסטים

הפרסום היכה גלים והביא לתגובות רבות.

ראשית, הלחץ האמריקאי הביא לכך שמשה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות באותם ימים, הורה לעצור את ההפלגה.

שנית, גורמים ישראלים רשמיים כמו גם ארגונים יהודים חשובים החלו לשלוח עדכונים האחד לשני על מנת להתכונן לצונאמי המדיני שעתיד להגיע.

כך למשל, ארגון הג'וינט ביקש להכין את שליחיו ברחבי העולם כדי שיוכלו להתייחס לנושא במידת הצורך. ב-2 בפרואר נשלח מכתב ממשרדי הג'וינט בניו יורק למשרדים בבואנוס איירס שבארגנטינה:

"שימו לב כי במאמר הראשון שמצורף למכתב זה מצוטט מקור בריטי הטוען כי בין המעפילים על סיפון הפאן יורק והפאן קרסנט שעושים את דרכם לפלסטינה קיימים גם סוכנים קומוניסטים.

במאמר השני שמצורף מצוטט משה שרת כמי שמכחיש את טענות הבריטים ומכנה אותן 'פנטזיות ושקרים מרושעים'.

אנו שולחים לכם את המידע לא בהכרח בכדי שתפרסמו אותו בציבור, אלא למקרה שהמקרה יצוץ, שכן אז כדאי שהמידע הנ"ל יהיה זמין עבורכם".

מכתב מהג'וינט בניו יורק למשרדים בבואנוס איירס. 2 בפברואר 1948

במהלך ההפלגה, ובעקבות הפרסומים, נאלצו הספינות לעגון בקפריסין ולהמתין להתפתחויות. שם הוחלט לא לקפוא על השמרים, אלא ליזום. ואכן, הוועדה המרכזית לעולים היהודים מקפריסין מפרסמת בעיתונות הכחשה גורפת לעניין הסוכנים הסובייטים.

"פה אין סוכנים קומוניסטים"

ואולם, כאמור, גם גורמים רשמיים התייחסו לעניין בבואם להכחיש את מה שכונה "טענות שקריות" של הבריטיים.

משה שרת הקפיד לפרסם הכחשות רשמיות לא רק בארץ בעברית, אלא חשוב מכך – גם באנגלית ובחו"ל. בכתבה שפורסמה תחת הכותרת "שרת מכחיש את האשמות הבריטים על קומוניסטים שנמצאים בספינות הפליטים" הוא צוטט כאומר:

"מדובר בפנטזיות ובשקרים מרושעים. הממשלה הבריטית מנסה לתמרן את דעת הקהל האמריקאית נגד הקמת המדינה היהודית באמצעות שימוש בחשש מפני הקומוניסטים".

המעפילים ביוזמה בינלאומית

אבל נדמה שהשיא הגיע ב-6 בפברואר 1948 – בדיוק היום לפני 70 שנה. במכתב ארוך, גם הוא בשפה האנגלית שנחתם על ידי המעפילים עצמם, הם מספרים את אשר עבר עליהם מנקודת מבטם.

"בעקבות קמפיין התעמולה המרושע של משרד החוץ הבריטי נגד הפליטים היהודים, החלטנו לחשוף את הסודות מאחורי החקירות שנעשו על ידי המודיעין הבריטי.

מתוך 15,230 מהגרים על הספינות רק חמישה נלקחו לחקירה. כל השאר נלקחו ישירות למחנות הפליטים. החוקרים הבריטיים הביעו בפניהם את חששם בשל מידע שעלה על פעילות סובייטית הקיימת בבולגריה וברומניה.

תגובתם של חמשת הנחקרים לא שפכה אור על הפרשה, מה שהכעיס את החוקרים הבריטיים שחשבו שהמעפילים מסתירים מידע. בשל כך שלושה מתוך החמישה הוכו באזור הבטן, ספגו סטירות בפנים ובעיטות בשיניים. כאשר גם המכות הללו לא הביאו להתקדמות, שלושת הנחקרים שעיניהם כוסו, הוחזרו למחנה הפליטים שלנו.

התנהגותם של החוקרים הבריטיים מעידה על כך שהם הגיעו עם מטרה מוכנה מראש למצוא סוכנים סובייטים בין המהגרים היהודיים שעל הספינות. הם התאכזבו מכך שלא הצליחו. הוכינו בשוק כאשר גילנו שלמרות מה שאירע הם המשיכו בהאשמותיהם השקריות ואף פרסמו אותן ברחבי העולם במטרה להכפיש אותנו.

אנחנו מכחישים את ההאשמות הבריטיות. איננו סוכנים סובייטים או בריטיים. אנו מהגרים יהודים שנמצאים בדרך להתאחד עם עמנו בפלסטינה".

בתום כמה חודשים בהם שהו המעפילים במחנות בקפריסין קמה המדינה, ולאחר מכן שימשו שתי האוניות להעברתם היהודים לארץ. מעבר לכך, לאחר קום המדינה, שימוש שתי האוניות לעלייתם של כ-30 אלף עולים.

צייד האופניים הגדול

מסתבר שלפני 70 כל רוכב אופניים בארץ היה צריך להחזיק ברישיון מיוחד, אותו היה נדרש להציג בפני גורמי החוק.

מה היה אותו רישיון רכיבה ואחזקה? ובכן, מקריאה בארכיון העיתוני עולה כי בתקופת המנדט פורסם חוק רשמי לפיו כל תחום הקנייה והמכירה של אופניים תעשה תחת משרד התעשייה הקלה.

"לשם קניית אופניים יידרש רשיון"

מעבר לכך, מסתבר ששוטרים בריטיים היו יכולים להוריד אופניים מהדרך במידה והיה חסר להם פנס תאורה או מספר סידורי.

"עשרות אופניים הוחרמו בגלל חוסר באור"

נראה שאותו חוק נלקח על ידי הבריטים ברצינות תהומית, והשבוע לפני 70 שנה החליטה מערכות האכיפה בארץ באותם ימים לצאת למבצע בכל רחבי המדינה – מבצע "צייד אופניים". המטרה: איתור רוכבים שנוסעים ללא הרשיונות המתבקשים.

על פי הפרסומים נראה שהמבצע הוכתר בהצלחה, שכן בסיומו הוחרמו מאות זוגות אופניים שלבעליהם לא היה רישיון רכיבה.