השבוע לפני 70 שנה: תופעת שוד הרכבות מתפשטת וקפה רוול המיתולוגי עומד להיפתח

השבוע לפני 70 שנה: תופעת שוד הרכבות מתפשטת וקפה רוול המיתולוגי עומד להיפתח

עבור רובנו צמד המילים "שוד רכבות" מתקשר למערב הפרוע בארה"ב או לסרטים מז'אנר המערבונים. אלא שעיון בארכיון העיתונים מגלה כי חודש לאחר לאחר הכרזת כ"ט בנובמבר התופעה פשתה גם בארץ, כחלק מהמאבק המשולש בין יהודים, ערבים ובריטים • בית הקפה "רוול" עומד להיפתח בתל אביב ולהפוך לשם דבר, אבל איש לא ציפה לדרמה שעתידה להתרחש שם כאשר תינוקת שאך נולדה נמצאה לבדה בתוך תא שירותים במקום • וגם – כך נראו פרסומות וקריקטורות לפני 70 שנה

מדור שבועי מיוחד: לכבוד יום העצמאות ה-70 ההולך ומתקרב, נסקור בכל שבוע את האירועים החשובים, המעניינים, המרגשים והמשעשעים שהתרחשו השבוע ערב הכרזת העצמאות ב-1948 – ואתם מוזמנים להצטרף. יש לכם חומרים יוצאי דופן מלפני 70 שנה? ההורים צילמו תמונה יפה שנשארה באלבום? צילמתם וידאו ישן ששוכב בבוידעם? אולי אפילו כתבתם יומן אישי מאותם הימים? אנחנו ב-MyHeritage קוראים לכם לשלוח אלינו תמונות, סרטונים, מסמכים או כל דבר אחר שנראה לכם מעניין. פנו אלינו בפייסבוק או כתבו לנו למייל: israel70@myheritage.com

תופעת שוד הרכבות: טונות של סחורות נגנבו, קווי מסילות נסגרו

יום שלישי, ה-23 בדצמבר 1947, שעת בוקר מאוחרת. רכבת משא עמוסה במלט יוצאת מתחנת חדרה. זמן קצר לאחר שהחלה בנסיעתה נפתחת עליה לפתע אש מן המארב. הרכבת עוצרת. השודדים קופצים על הרכבת ומבהירים כי מדובר בשוד. הם ניגשים לקרונות המשא, פורצים את הדלתות ומשמוצאים את המלט – גונבים אותה ומסתלקים מן המקום.

לא עוברת יממה ורכבת נוספת מדווחת על מעשה שוד אלים. בשעה 1:55 בלילה עוצרים ערבים חמושים רכבת אחרת. גם במקרה הזה פורצים השודדים את הקרונות, אך ככל הנראה לא מוצאים את מבוקשם, ונמלטים בלא פגע.

האירועים שסוקרו בקצרה בעיתון "דבר" הם עדות לשניים מן המקרים הראשונים של שוד רכבות לאחר החלטת האו"ם ההיסטורית בכ"ט בנובמבר 1947 על סיום המנדט הבריטי ואימוץ תכנית החלוקה. תופעת מעשי השוד שילכו ויתגברו בחודשים הבאים ישבשו את החיים ויביאו את הצדדים לנקודת רתיחה עד כדי איומים רשמיים.

סחורות נגנבות, תנועת רכבות מופסקות

את תשתית הרכבת ירשה מדינת ישראל מהבריטים שהפעילו את "הרכבת המנדטורית" החל משנת 1920 ועד לסיום המנדט ב-1948. חברת "רכבת ישראל", כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, הוקמה כבר במאי 1948 ונסיעתה הראשונה התקיימה עוד טרם הכרזת העצמאות. הדבר מצביע על כך שההנהגה שהובילה את המדינה בימיה הראשונים הבינה את החשיבות שביצירת קווי תחבורה נוחים לצרכים אזרחיים, כלכליים וצבאיים. אולם הבריטים, ששלטו עדיין בארץ, לא ידעו כיצד ניתן לאבטח את הרכבות שעשו דרכן לאורך ורוחב המדינה.

במהלך חודש דצמבר 1947 בלבד נשדדו מרכבות בארץ חיטה, שעורה, אורז, קמח, עצים, סוכר, מלט ועוד. בסך הכל, כך פורסם, נגנבו בתקופה זו כ-800 טון סחורות ומעל 200 שקי דואר. בעיתון אחר אף פורסם שגם הציוד למרכזיית הטלפונים בתל אביב נשדד מאחת הרכבות.

"לבטל את תנועת הרכבות"

מעשי השוד המשיכו גם בחודשים הבאים וגרמו לתסכול הולך וגואה בקרב היהודים, שציפו מהבריטים למצוא דרך לשמור על הביטחון. תסכול זה קיבל ביטוי גם בעיתונות העברית, שלא הסתירה את ביקורתה מהממשל האנגלי.

במאמר אחד השתמשו במילים קשות כשתיארו את אזלת היד שבשמירה על ביטחון הרכבות: "השלטון מתפורר. הוא אפוס-כוח למנוע שוד רכבות. תוהו ובוהו. כך מתאוננים המסכנים שבשלטון 'הנייטרלי'", נכתב.

 

במאמר אחר אחד הכתבים תיאר בידיעה מקרה שוד נוסף שהתרחש בחודש פברואר. בסיום הכתבה הכתב מגחך על כך שהבריטים לא חושבים שמדובר בתופעה מספיק מעניינת. "נראה", כך נכתב, "כי שוד רכבות שוב אינו בגדר ידיעה מעניינת בעיני לשכת המודיעין הממשלתית…"

בפעם אחת אף תהה אחד המחברים מדוע לא להפסיק את תנועת הרכבות לחלוטין לאור העובדה ש"אין ברצונם או ביכולתם של שלטונות הביטחון הבריטיים למנוע התנפלויות שוד על רכבות המשא בארץ". ואכן, זמן קצר יחסית לאחר פרסום כותרת זו, נסגרה תנועת הרכבות בין לוד לתל אביב ויפו בעקבות חבלות חוזרות ונשנות.

על סף פיצוץ

מעשי השוד שהלכו ונעשו תדירים בשילוב עם הביקורת עשו את שלהם. בסוף חודש פברואר 1948 מוציאים הבריטים אזהרה רשמית לוועד הערבי "להפסיק את שוד הרכבות". ואכן, נראה שהמנהיגות הערבית בארץ באותם ימים הפנימה היטב את המסר, כיוון שהדיווחים על אירועים דומים התמעטו עד שנעלמו לחלוטין.

קפה רוול והתינוקת רוולית

השבוע לפני 70 צצה בעיתון מודעה קטנה שלא ממש תפסה את העין. היתה זו פרסומת שהודיעה על פתיחתו הקרבה של בית קפה חדש – "רוול" שמו.

פרסומת המודיעה על פתיחת קפה רוול

פרסומת המודיעה על פתיחת קפה רוול

ואכן, קפה רוול נפתח ב-1948 ומן הרגע הראשון תפס מקום של כבוד בתרבות הבורגנות התל אביבית שעשתה באותן שנים את צעדיה הראשונים.

בית הקפה ענק הממדים הציע מאות מקומות ישיבה תוך הקפדה יתרה על עיצוב מפואר. לא פלא שעד מהרה האוכלוסייה הבורגנית של תל אביב פקדה את המקום עד השעות הקטנות של הלילה בכדי לראות ולהראות. בקפה רוול ישבו אנשי הבוהמה התל אביבית, אנשי צבא ופוליטיקאים. אפילו גולדה מאיר ופולה בן גוריון הגיעו למקום.

היטיב לתאר את קפה רוול עיתון "העולם הזה", שהרבה לסקר את התרבות התל אביבית: "פעם, לפני שנים לא הרבה, ידעה כל חיה חברתית מאזור תל-אביב והמרכז, שאם רוצים לעשות הרצה לשמלה מפגיזה חדשה או לזוג עגילים מפציצי קארטים, או אף חדש, או מאהב חדש, המקום לעשות את זה הוא קפה רוול בדיזנגוף ביום שישי בצהריים".

שותים, מדברים, סורגים. קפה רוול, 1953. צילום: פריץ כהן, אוסף התצלומים הלאומי

שותים, מדברים, סורגים. קפה רוול, 1953. צילום: פריץ כהן, אוסף התצלומים הלאומי

המקרה המוזר של התינוקת בשעת בוקר מוקדמת

ביום שני, חודש פברואר 1972, אירע בבית הקפה אירוע יוצא דופן. ראשוני העובדים רק התחילו את עבודתם כאשר למקום הגיעה נערה צעירה בהריון מתקדם. הנערה שאלה את אחת העובדות האם אפשר להשתמש בשירותים, ונענתה בחיוב.

עברו כמה דקות, ולפתע נשמעו מאחורי דלת השירותים קולות משונים. עובדי בית הקפה ניסו לקרוא לצעירה, אך זו לא ענתה.

העובדים, שחששו שהצעירה איבדה את הכרתה, החליטו להיכנס לתא השירותים. "פתחנו את הדלת ושמענו את קולות בכי מתוך האסלה. הרמנו את המכסה וגילינו בתוך האסלה תינוק", סיפר אחד העובדים לכתב העיתון מעריב.

והנערה הצעירה שזה עתה ילדה? נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.

העובדים פינו את התינוק במהירות לבית החולים. בתחילה על הסרט של ידה נכתב רק "אלמונית", אך כעבור כמה זמן הוחלט לתינוקת שם זמני: "רוולית".

כעבור כמה ימים אותרה היולדת, ואושפזה בבית חולים אחרי שנתגלה אצלה סיבוך בעקבות הלידה. כך התברר כי מדובר בקטינה שנכנסה להריון בלתי מתוכנן שנשמר בסוד. לדבריה, ביום הלידה הלכה לעבודתה, ופתאום תקפו אותה צירי לידה. מחוסר ברירה נכנסה לשירותים בקפה, ושם ילדה.

ורוולית הקטנה? ובכן, התינוקת בעלת השיער הבהיר קיבלה בקשות רבות לאימוץ, עד אשר נמצא עבורה בית חם. לימים היא אף שינתה את שמה לרוול.

סוף עידן

בעקבות ירידת קרנו של רחוב דיזנגוף נסגר קפה רוול באוגוסט 1980. בידיעה שפורסמה על סגירת המקום נכתב כי "לקוחות של בית הקפה סירבו להסתלק מול הדלתות הנעולות". גם היום, כמעט 40 שנה אחרי הסגירה, אם שואלים את ותיקי העיר תל אביב איזה בתי בתי קפה הפכו לשם דבר, קפה רוול עולה בנשימה אחת ביחד עם קפה תמר, מרסנד וכסית.

פינת האנקדוטות: פרסומות, קריקטורות ומודעות מלפני 70 שנה

 

 

 

 

 

כל העיתונים המופיעים בפוסט באדיבות אתר "עיתונות יהודית היסטורית"