השבוע לפני 70 שנה: הקרב על הדרך להר-טוב, דילמת השוטר הבריטי לקראת סוף המנדט ומתנות לפורים

מאת ניתאי אלבוים

21 במרץ, 2018

חודש מרץ השחור גובה קורבנות מלוחמי השיירות בדרכם לישובים הנצורים, ובראשן הקרב בדרך חזרה מהר-טוב • סוף המנדט הבריטי ממשמש ובא והשוטרים האנגליים מתלבטים אם לחדש את חוזיהם • ובפינת האנקדוטות: בין שלל המתנות לפורים – נעליים, גרביים ועט נובע בלתי שביר בשלל צבעים •

מדור שבועי מיוחד: לכבוד יום העצמאות ה-70 ההולך ומתקרב, נסקור בכל שבוע את האירועים החשובים, המעניינים, המרגשים והמשעשעים שהתרחשו השבוע ערב הכרזת העצמאות ב-1948 – ואתם מוזמנים להצטרף. יש לכם חומרים יוצאי דופן מלפני 70 שנה? ההורים צילמו תמונה יפה שנשארה באלבום? צילמתם וידאו ישן ששוכב בבוידעם? אולי אפילו כתבתם יומן אישי מאותם הימים? אנחנו ב-MyHeritage קוראים לכם לשלוח אלינו תמונות, סרטונים, מסמכים או כל דבר אחר שנראה לכם מעניין. פנו אלינו בפייסבוק או כתבו לנו למייל: israel70@myheritage.com

עוד מחודש דצמבר 1947 הדרך היחידה אל מושבת הר-טוב היתה באמצעות שיירות מאובטחות, שכן היא היתה נתונה במצור מתחילת מלחמת העצמאות. אלא שגם אותן שיירות שהגיעו למקום היו מותקפות לא פעם. באופן כללי, חודש מרץ 1948 צויין אז בסימן "משבר השיירות" שניסו להגיע לישובים יהודיים מנותקים, שכן מספר שיירות הותקפו והושמדו ברובן. אחת השיירות המוכרות יותר היא שיירת הל"ה שהותקפה וכל 35 לוחמיה נהרגו. גם שיירת הל"ה יצאה מהר-טוב.

קרב 300

השבוע לפני 70 שנה, יצאה בשעת בוקר מוקדמת שיירת אספקה נוספת מירושלים להר-טוב. השיירה הגיעה ליעדה בשלום, ואולם בשעת הצהריים כאשר החלו המכוניות המשוריינות לעשות דרכן חזרה ועברו ליד אחד הכפרים, הבחינו לפתע הנהגים שהדרך חסומה באבנים ובחביות. המכונית שנסעה בראש השיירה החלה לפרוץ את המכשול, אבל בו ברגע השיירה כולה החלה לספוג אש שנורתה מבתי הכפר ומן הגבעות הסמוכות.

למרות הירי הצליחו חמשת הרכבים לעבור את המחסומים שהונחו על הדרך, ואילו הרכב השישי התדרדר אל תוך התעלה הסמוכה והחל לספוג אש כבדה. במקביל, שאר הרכבים שהצליחו לעבור את המחסום הראשון נתקלו לפתע גם הם במחסום נוסף ובאש שנורתה עליהם ממארב חדש, כך שלא היתה אפשרות לחזור אחורה ולחלץ את המשוריין שנתקע בתעלה.

במקביל מצבן של הרכב התקוע הלך והחמיר. הלוחמים שהיו בתוכו הבינו שהם נמצאים בתוך מלכודת מוות וכי עליהם לנסות להחלץ ממנו, אולם מי שהצליח לצאת נפגע מייד מן הירי. ככל שהתמעטה ההתנגדות של היהודים מתוך הרכב, הכוחות הערביים, שעל פי הדיווחים של אותם ימים מנו כ-300 איש, החלו להתקרב יותר ויותר, עד אשר היו במרחק מטרים ספורים מהרכב – והתקיפוהו ברימונים.

מהפך בקרב

רק כעבור שעה וחצי הצליחה להגיע התגבורת לעזרת לוחמי ההגנה. הכוחות היהודיים הצליחו לאגף את עמדות הכנופיות הערביות, והחלו לפגוע בהם. בד בבד הצליחו גם הלוחמים מן השיירה המותקפת לעלות מהכביש אל פסגת הגבעות הסמוכות תוך שהם כובשים מספר עמדות ערביות. פעולות אלה גרמו לכך שבתוך זמן מה היו דווקא הכוחות הערביים מוקפים משלושה כיוונים, וכעת הם ניסו לסגת אל עבר הכפרים הסמוכים.

בחלוף כשלוש שעות מתחילת האירוע הצליחו הכוחות היהודיים להניס את אויביהם ולשלוט במצב. רק בסיומו של הקרב הארוך והמורכב התבררו התוצאות הקשות – שמונה מאנשי ההגנה נהרגו ושישה נפצעו באורח קשה.

אירוע שיירת הר-טוב נחרת היטב בזיכרון מלחמת העצמאות, ועדות לכך ניתן לראות בארכיון העיתונות, שציינה את האירוע גם בחלוף 10 שנים.

שריינו ביומנים – ה-15 במאי

בחודש מרץ 1948 עזיבתם של הבריטים כבר היתה באוויר והתאריך שבו זה יקרה היה ידוע לרבים. למרות זאת, סיום המנדט הבריטי לא הוכרז עדיין באופן רשמי. מעבר לשיחות הדיפלומטיות הקדחתניות והמאבק הצבאי החריף שהתקיים בכל יום ויום, מעניין לראות גם זוויות אחרות ששופכות אור על הדרך בה ראו את הדברים הכוחות האנגליים ששלטו בארץ שלושה עשורים.

השוטרים הבריטיים, למשל עשו בפלסטינה קריירה שלמה. הם שירתו במקום מ-1917, והיו נוהגים לחדש את החוזה של אחת ל-5 שנים. אולם השבוע לפני 70 שנה, כשנשאלו האם בכוונתם לעשות זאת שוב, הם היו בדילמה:

"מספר שוטרים תל אביביים, אשר בהתאם לנוהג חידשו לפני חודש בערך את חוזה השירות שלהם עם הממשלה ל-5 שנים נוספות קיבלו עתה שאלון ממרכז המשטרה, שבו הם נשאלים אם בדעתם להמשיך בשרות עד ה-15 במאי או… להמשיך בשרות במשטרה במשך 5 שנים נוספות".

כמו כן מעניין לראות כי להכנות ל-15 במאי פורסמו בעיתונות גם צדדים נוספים, רציניים לכאורה, מצד הבריטים. באותם ימים המחסור באוכל ובמוצרי בסיס היה גדול, ולכן האנגלים פרסמו כי בכוונתם לספק מזון גם אחרי לכתם, "לפחות לחודשיים".