בעיצומו של הצנע: מענק מבן גוריון

מאת: ענת גלעד •

סבי, נתן ענבי הגיע למקסיקו עוד בהיותו בן 10, כאשר הסתתר באנייה אשר הפליגה מביירות למקסיקו. שם נישא למזל קטרי. אבי, חיים, שנולד ב-1932, היה הבן הרביעי למשפחה אשר לימים מנתה עשרה אחים: שבעה בנים ושלוש בנות.

כשאבי היה עדיין ילד קטן, הוא נסע עם משפחתו לביקור בסוריה, אבל לרוע מזלם הם נתקעו שם עקב מלחמת העולם השנייה. מספר היהודים בדמשק ירד בהתמדה, והיהודים בסוריה חיו בשכונה נפרדת לחלוטין, ממש כמו בגטו.

נתן ענבי, סבי ז"ל

דודי הגיע לארץ בדרך לא חוקית דרך הגליל העליון, ברגל. אחרי ששהה בארץ ישראל פרק זמן מסויים, הצליח להשיג לשאר המשפחה סרטיפיקטים – תעודות עלייה, וכך, ב-1944 הגיעו אבי ומשפחתו לארץ ברכבת העמקים שיצאה מדמשק, עברה דרך חיפה והגיע עד תל אביב.

היות והמצב הכלכלי בארץ היה קשה, נשלח אבי ללמוד בקיבוץ גבעת-חיים. בהיותו בן 16 בלבד פרצה מלחמת השחרור, והוא גויס לפלמ"ח, לחטיבת "הראל" אשר לחמה בירושלים.

התקופה היתה תקופת צנע והמצב הכלכלי לא היה קל. למרות זאת, סבתי וסבי היו אנשי חייל והצליחו להביא לעולם לא פחות מ-10 ילדים. על כך הם קיבלו מענק של 100 לירות ומכתב הערכה מראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון.

"לאות הוקרה ועידוד לאם בישראל אשר ילדה וגידלה עשרה בנים". המכתב מבן גוריון

המשפחת הענפה "שבזכותה" קיבלה סבתי את המענק והמכתב