חברי גשר החליטו לא לנטוש – ויהי מה

חברי גשר החליטו לא לנטוש – ויהי מה

מאת: בתיה בר •

לאחר ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התרחשו מספר תקריות בין אנשי קיבוץ גשר לבין הערבים המקומיים. אחת הקשות שבהן התרחשה כאשר עובדי השדה עלו על מארב, ושני מאבטחים נהרגו.

בתאריך 27 באפריל 1948 הבחינו חברי הקיבוץ בהכנותיהם של האנגלים לעזוב את תחנת המשטרה שהייתה צמודה לחצר גשר. כשראו שהדגל הבריטי הורד הבינו מיד כי עליהם להיכנס למשטרה לפני שהערבים, שהיו מצידה השני של המשטרה, יקדימו אותם. אנשי הפל"ם (פטרול לוחם) נכנסו בריצה לבניין המשטרה ונעלו את השערים, ואכן – מייד החלה הרעשה ארטילרית כבדה הן על בניין המשטרה והן על הקיבוץ עצמו.

דגל הפל"ם ובמרכזו הסמל שכלל מגן עם ראש חמור. מימין נכתבו בכתב יד הפעולות המיוחדות שעשו (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

דגל הפל"ם ובמרכזו הסמל שכלל מגן עם ראש חמור. מימין נכתבו בכתב יד הפעולות המיוחדות שעשו (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

על אף שבנייתו של המקלט היחידי בקיבוץ עדיין לא הסתיימה, נאלצו לכנס בו את מטה הגנת הישוב, כמו את הילדים והפצועים שהתחילו לזרום למקום.

הצפיפות והמחסור בתנאי קיום מינימליים ל-50 ילדים, שגילם נע בין תינוקות בני יומם ועד גיל 5, הביאו את המפקדים והחברים למסקנה שחייבים להוציא את הילדים והפצועים. לשם כך הוזעקו משוריינים, שאמנם הגיעו לחצר גשר, אך לרוע המזל נפגעו גם הם ותכנית החילוץ נכשלה.

החברים שלחמו בחצר קיבוץ גשר בעת ההתקפות, לפני הוצאת הילדים (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

החברים שלחמו בחצר קיבוץ גשר בעת ההתקפות, לפני הוצאת הילדים (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

עתה לא נותרה דרך אחרת, אלא להוציא את כל הילדים בלילה, ברגל, לאשדות יעקב. חשוב לציין שהוחלט להוציא מהקיבוץ אחד מן ההורים של כל ילד, כדי שלא יישארו יתומים. במקום נשאר ההורה הנחוץ יותר להגנת המקום, כמו גם אחות וקשריות. רק לאחר שלושה ימי לחימה הושגה הפסקת אש.

במבט של 70 שנה לאחור אי אפשר שלא לחוש הערכה לחברי הקבוץ שלמרות ההרס הרב בישוב, ועל אף מספר הנפגעים שספגו, הם החליטו להישאר במקום ולא לנטוש.

כך נראתה משטרת גשר לאחר ההתקפות על הקיבוץ (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

כך נראתה משטרת גשר לאחר ההתקפות על הקיבוץ (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

בהפוגה שנמשכה עד ה-15 במאי 1948 הושלמו חפירות ההגנה והוקמו ביצורים אחדים.

בין ההתקפות על גשר התבצרו החברים וחפרו תעלות קשר (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

בין ההתקפות על גשר התבצרו החברים וחפרו תעלות קשר (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

הישוב הותקף בשנית, הפעם על ידי צבאות משולבים של ירדן ועיראק, שהחזיקו באמצעי הלחימה שנחשבו למשוכללים ביותר בזמנו. רק כעבור כמה ימים הצליחו חברי הקיבוץ, עם תגבורת של אנשים מקיבוצי עמק הירדן ולוחמי גולני, לסלק את הכוחות הערביים מהקיבוץ ומהאזור כולו.

שני חברי קיבוץ שוכבים בתעלת קשר (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

שני חברי קיבוץ שוכבים בתעלת קשר (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

במשך כל תקופת ה"גלות" נדדו ה"גולים" בחיפה ממקום למקום עד שנמצאה להם המנוחה במנזר ליד "בת גלים" בחיפה, בו נמצא היום בית חולים "רמב"ם". במשך קרוב לשנתיים הם שהו שם עד שהוקמה "גשר החדשה" לא רחוק ממקום מושבה המקורי.

אם כן, תקופה הקרבות על גשר במלחמת העצמאות התאפיינה בכמה היבטים: ההתקפות הכבדות של צבאות משולבים מירדן ועיראק ועמידתם של חברי הקיבוץ כנגדן, פרידת ההורים מילדיהם מבלי שיהיו בטוחים שעוד יזכו לראותם ושמירת המורל, על אף הכל.

דף ממחברת יומן הפצועים ובו שמות הנפגעים בקרבות (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

דף ממחברת יומן הפצועים ובו שמות הנפגעים בקרבות (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר)

הערות

כתובת הדוא"ל נשמרת פרטית ולא תוצג

  • גיורא מרכס

    3 ביוני, 2020

    שלום רב.אבקש מיכם בכול לשון של בקשה. להעביר אליי למייל שלי המצורף את כול התמונות המופיעות כאן.
    אבי שמריהו מרכס ז"ל מופיע בתמונות. הוא היה ממייסדי קיבוץ גשר ומלוחמיו במלחמת השחרור.
    אני מעונין להפיק מהתמונות שלכם תמונות מזכרת לילדי ולנכדיי.
    אודה לכם מאוד על הרצון הטוב שלכם.
    גיורא מרכס
    נייד 052-3432445

    • רועי מנדל

      30 ביוני, 2020

      שלום גיורא. התמונה היא חלק מאלבום שנמסר לנו על ידי משתמשת, במסגרת פרויקט ישראל 70: אנא שלח לנו מייל לכתובת כדי שנוכל להשיב לך ישירות למייל (לאחר קבלת אישור מהמשתמשת שהעבירה את התמונות)

  • גיורא מרכס

    17 ביוני, 2020

    שלום רב שמי גיורא אני בן 77 מילדי קיבוץ גשר
    ראיתי בעמוד כאן בבלוג תמונה של אבי היקר (החברים שלחמו בחצר קיבוץ גשר בעת ההתקפות, לפני הוצאת הילדים (באדיבות ארכיון קיבוץ גשר). ואני מעוניין לקבל את הקובץ המקורי של התמונה למייל שלי
    בתודה רבה.