"אתה מת רק פעמיים" – התחקיר מאחורי הסרט

מאת: ניקו הופינגר

ראשית, הרשו לי להציג את עצמי: שמי ניקו הופינגר, היסטוריון ומפתח תוכנה מהעיר אינסברוק שבאוסטריה. במשך 25 שנה חקרתי במסגרת עבודתי באוניברסיטה המקומית את ההיסטוריה של היהודים באזור. מאז שתוצאות מחקר זה פורסמו במאמרים, ספרים ובאתרי אינטרנט שונים, החלו להגיע אל שולחני עוד ועוד פניות הקשורות לחקר ההיסטוריה המשפחתית של הקהילה היהודית בעירנו.

כדי להשיג את המידע שאני מחפש, אני משתמש בטכניקות מחקר שונות, מסורתית ומודרנית, בין אם מדובר במסמכים מארכיונים, עיתונים וחומרים הזמינים באינטרנט. כמו רבים מכם, גם אני משתמש במשך שנים רבות בפלטפורמות ובכלים של MyHeritage ו-Geni.

משימות מחקר רגילות בעבודה יוצאת דופן

"מה היה שמו של סבי? מה עשתה המשפחה שלי באוסטריה? איפה העסק שלהם? האם יש תיעוד לרדיפות הנאצים אחריהם?" – שאלות כגון אלה שמגיעות באופן תדיר למרכז הקהילתי היהודי, נענות בתשובה הקצרה "שאלו את ניקו". בדרך כלל, כך מתחילים הפרויקטים אותם אני מנהל במסגרת עבודתי הבלתי שגרתית.

דווקא בגלל שהייתי רגיל לקבל פניות שכאלה, לא ציפיתי שבתחילת 2012 יגיעו לאינסברוק שני ישראלים וישאלו שאלה הפוכה – "מה שמו של אדם שלא באמת היה קיים?".

'רגע, מה?', חשבתי לעצמי. לא זו בלבד שהם העלו שאלה מוזרה, הם לא שאלו זאת על סתם אדם, אלא על פרופסור ארנסט בכינסקי, מי שהיה נשיא הקהילה היהודית לשעבר, ושנקבר ממש כאן בבית הקברות היהודי באינסברוק ב-1987.

אתה מת רק פעמיים

סיפורם של שני הישראלים שהגיעו לביקור, דוד דרעי ויאיר לב, בימאי סרטים במקצועם, נשמע בהתחלה הזוי: לטענתו של יאיר לב, שמו של סבו היה גם ארנסט בכינסקי, שנולד בווינה בדיוק באותו התאריך בו נולד הארנסט "השני", זה שכאמור כיהן כנשיא קהילת אינסברוק. לדברי המבקרים מישראל, ארנסט "שלהם" מת ב-1969 בישראל, ורק לאחרונה, כשנודע ליאיר על נכס נדל"ן בלונדון שאמור לעבור אליו בירושה, יצר איתם קשר חוקר המתגורר בוינה וטען כי קיים אדם נוסף שדורש את הנכס, שכן גם הוא צאצא של ארנסט "אחר" הנושא בדיוק את אותו השם ואת אותו תאריך הלידה. ההבדל היחידי היה שהארנסט האחר גר באוסטריה.

יוצרי הסרט התקשרו אליי וביקשו ממני להגיע לבית הקברות היהודי כדי לשאול מספר שאלות ולקיים ראיון קצר. לקחתי איתי כמה ניירות וחשבתי לעצמי שאני עומד לומר מספר משפטים, וכי כל העניין יסתיים בתוך שש דקות. מה שלא ציפיתי הוא שבסופו של דבר אנסה להבין מה עומד מאחורי הסיפור הזה במשך שש שנים.

ניקו הופינגר ויוצרי הסרט דוד דרעי (שני משמאל) ויאיר לב (במרכז). מיהו האדם שהשתמש בזהותו של הסבא?

מה שהיה להם ברור ועד מהרה התברר גם לכולם כאן באינסברוק, הוא שארנסט בכינסקי, הנשיא לשעבר של הקהילה היהודית, לא היה האיש שכולם כאן בטירול חשבו שהוא היה. אבל אם ככה, מי הוא היה? ומדוע הוא השתמש בזהות של אדם שעלה מווינה לפלשתינה בשנות ה-30? למרות שהיינו רק בתחילת הדרך, היה ברור לנו שהמחקר שנערוך יעלה גילוי מעניין, אלא שלא היה לנו מושג מה אנחנו עומדים לגלות.

מי אתה ארנסט בכינסקי?

לעתים קרובות, החלק המסעיר ביותר במחקר הוא להעלות ספקולציות לגבי מה שאולי אירע. במצבים כאלה קשה להיכנע לדמיון שמשתולל מכל דבר שנראה מעט תמוה. דווקא בגלל זה צריך לדעת לחזור אל העובדות ולהיצמד אליהן. אלא שבמקרה שלנו היה מדובר במשימה מאוד לא פשוטה, שכן נדרשנו לענות על שאלות על אדם שמת לפני 25 שנה, אדם שלא הותיר אחריו ילדים, ושככל הנראה לא מספר את האמת על זהותו במשך 40 שנה לפחות.

אנשים רבים באוסטריה קראו את הספר שכתב אדגר הילזנראט – "הנאצי והספר". מדובר בעלילה בדיונית ופראית המתרחשת אחרי 1945, ובמרכזה אדם נאצי שהשתלט על זהותו של חבר ילדותו היהודי. ייתכן והספר הזה הוא שגרם לרבים בקהילה באינסברוק להגיד על בכינסקי כי "הוא בטח היה נאצי!", דבר שיכול היה ליצור שערורייה ענקית, ולא רק עבור הקהילה המקומית.

אנשים אחרים שהכירו את סיפור ההימלטות שלאחר מלחמת העולם השנייה בעזרת תנועת "הבריחה" הסודית אמרו: "ארנסט בכינסקי היה מרגל!". וכך, בגלל ספוקלציות כאלה ואחרות, יצא שבזבזתי כסף רב עבור הבירות שאני ועמיתיי שתינו בזמן שניסינו להעלות בדעתנו מה עמד מאחורי הסיפור הסוריאליסטי הזה…

יוצרי הסרט ואנוכי עמדנו בפני תעלומה ענקית שבה רב הנסתר על הגלוי. אני זוכר שפעם אחת ניסיתי לכתוב בפשטות את הסיפור כדי לנסות להבהיר לעצמי את שאלות המחקר, שהיו לא מעטות: אם האיש לא היה ארנסט בכינסקי, אז מי הוא היה? למה הוא "שיבט" ביוגרפיה יהודית ומתי עשה זאת? האם "ארנסט בכינסקי" האמיתי, שמת בישראל, מכיר את ארנסט "האחר" מאינסברוק, והאם הוא ידע על זהותו הכפולה?

לאט לאט, בהתמדה, בעבודה קשה וקצת מזל, הצלחנו לענות על כל השאלות האלה, בקצב של תשובה אחת בשנה. סבלנות היא אחד הדברים החשובים ביותר כאשר חוקרים היסטוריה משפחתית. להיסטוריונים ולגנאלוגים יש הרבה סבלנות, אבל למפיקי סרטים יש בדרך כלל מעט מאוד…

אילן היוחסין של משפחת בכינסקי שהתגלה ב-MyHeritage

חשיבה מחוץ למפה

בפוסט הזה אני זוכה לספר על החווייה האישית שלי, אבל אני חושב שבצורה כזו או אחרת, הדברים האלה מעניינים את כל מי שמתעניין בסיפורים אנושיים שהתרחשו באירופה. המחקר שלנו הוביל אותנו לאינסברוק, טירול, וינה, ברנו, פראג, ברטיסלבה, זאגרב, בלגרד, קרקוב, לבוב וצ'רניבסקי. מרוב ביקורים בארכיונים בשטוקהולם ובאוסלו, האנשים שעובדים שם כבר לא יכולים יותר לשמוע את שמי. וכמובן שהיינו גם בישראל, בלונדון ופריז, עד שבסופו של דבר מצאנו את עצמנו מחפשים רמזים אפילו בלוס אנג'לס.

האמת היא שבחלק מהמקומות האלה הייתי רק באופן וירטואלי, שכן נעזרתי באנשים רבים ברחבי העולם. לעיתים מצאתי שם של מומחה החתום על מאמר או ספר, וביקשתי ואף קיבלתי את עזרתו. על כן, אחד הטיפים החשובים ביותר הוא לנסות ולהתחבר עם אנשים שונים, אפילו אם הם זרים לחלוטין.

אבל מעל הכל יש את קהילת המשתמשים של MyHeritage ו-Geni, ששם תמיד תמצאו את האנשים האמיתיים שמאחורי העבודה הרבה על כל עצי המשפחה שקיימים באתרים. באנשים הללו בוערת התשוקה של תחביב הגנאלוגיה, ואם תספרו להם בקצרה סיפור כמו זה של ארנסט בכינסקי, כפי שאני עשיתי, ייפתחו בפניכם דלתות למקורות האנושיים המדהימים ביותר שקיימים. אני לא יכול אפילו להתחיל להסביר כמה זמן נחסך לי באמצעות אנשים אלה. ואכן, חמשת העמודים האחרונים של ספרי מלאים במילות תודה לכל האנשים שענו וסייעו לי.

חפשו דרכים עוקפות לפרוץ את המחסום

רבים מכם ודאי מכירים את הבעיה, כשמידע על אדם אחד באילן היוחסין, פשוט לא מתיישב עם המחקר כולו. בשנים האחרונות נתקלתי בבעיה הזו פעמים רבות, ותמיד עם אותו אדם – ניחשתם נכון – ארנסט בכינסקי, שיום אחד פשוט הופיע משומקום עם הזהות הזו בטירול. ציפיתי למצוא פיסת מידע על אותו אדם שלא הכרתי, שיסייע לי בתחקיר ביוגרפי פשוט אודותיו. לא ידעתי מה היה שמו, מתי והיכן נולד ומאיזו משפחה או אזור בעולם הוא הגיע. חשבתי שהתמזל מזלי כשגיליתי שהוא ציין את שמותיהן של שתי אחיותיו בצוואתו (שעליה חתם בשם בדוי) אלא שבהמשך התברר לי שהאחיות לא היו עוד בחיים ומתו עריריות, ללא צאצאים, בצרפת לפני שנים רבות.

ניקו הופינגר ונכדו של בכינסקי, יאיר לב במהלך הצילומים בבית הקברות היהודי בטירול.

כל כיוון חקירה שעולה בראשכם, כשאתם שוכבים במיטה ומתקשים להירדם מרוב מחשבות, שווה למצות. אחרי 18 חודשים של תחקיר גיליתי – באמצעות שמות אחיותיו של ארנסט בכינסקי שהופיעו בצוואה, את שם משפחתו האמיתי (שלא אכתוב את שמו כדי לא לעשות לכם ספוילר). השמות הופיעו באילנות יוחסין מקוונים שמצאתי, פניתי לכל המשתמשים שבנו אותם וביקשתי לדעת על אלו מקורות מידע נשענו כשהזינו את השמות הללו.

דוד, משתמש ישראלי שניהל אילן יוחסין ב- Geni עם מידע הנוגע למשפחה, הפנה אותי למשתמש אחר בשם צ'אק מקליפורניה שהזין את המידע באילן. מהר מאד הפך צ'אק לאיש מפתח בתחקיר ובחשיפת הביוגרפיה האמיתית של ארנסט בכינסקי המזויף. למזלי, כשפניתי אליו לבקש עזרה, הוא מיד מצא ברשימותיו את תמלולי שיחות הטלפון שביצע עם בן דודו בצרפת, משנת 1996. למידע הזה היה ערך רב בגילוי האמת.

שמות שונים באילנות יוחסין

כל גניאולוג יודע היטב ששמות עשוים להשתנות ולהופיע בצורה שונה לאורך השנים. יש אנשים המעדיפים לשנות את שמותיהם כאשר הם מהגרים למדינה אחרת, או נדרשים לעשות כן בשל השפה השונה. בחלקים רבים באירופה, כמו בישראל, נשים מוותרות על שם משפחתן לאחר הנישואים. אז איך אוכל למצוא אחיין, שאמו נישאה ושינתה את שם משפחתה? כמובן שהדרך הקלה ביותר, היא במידה והאחיין עצמו בנה אילן יוחסין מקוון.

דמיינו לעצמכם מה רבה היתה השמחה כשמצאתי ב-MyHeritage אילן יוחסין קטן של אדם בשם פטר – משתמש בן 85 ממינכן, גרמניה ובו פרטים משמעותיים אודות המשפחה. מיהרתי ליצור קשר עם המשתמש ושוחחתי עמו בטלפון וזמן קצר לאחר מכן, נפגשנו יחד בגרמניה. הוא מסר לי פרטים חשובים מאד שלא יכולתי למצוא ברשומות היסטוריות. מסוג הסיפורים שעוברים ממדור לדור במשפחות. בנקודה הזו אעצור ולא אגלה לכם את הממצאים, כדי – שוב – לא לעשות ספוילר. מה שכן אני יכול לומר זה שהגילוים החדשים טלטלו אותנו והסיפור האמיתי של האדם שגנב את זהותו של ארנסט בכינסקי התפתח לכיוונים שאותם לא יכולנו לצפות גם בחלומות הכי פרועים שלנו.

הקפידו לחזור למקומות שבהם ביקרתם בעבר

אני משוכנע שרבים מכם מכירים את הרגע שבו אתם מחפשים את מפתחות הרכב שאיבדתם, ופעם אחר פעם פותחים את אותה המגירה שבה הייתם משוכנעים שהנחתם אותם, רק כדי לגלות שזה עדיין לא שם.

אז זהו, שארכיונים ואילנות יוחסין מקוונים הם שונים מהבחינה הזו – הם ממשיכים להתעדכן עם הזמן ודברים שלא מצאתם בעבר, עשויים להימצא שם בפעם הבאה. MyHeritage מוסיפה עוד ועוד רשומות היסטוריות לארכיון הדיגיטלי באופן קבוע, הארכיון הלאומי באוסטריה מעלה מדי חודש עוד ועוד עיתונים סרוקים למאגר וגם באתרים כמו Genteam ו- IGRA ניתן למצוא רשומות היסטוריות שנוספות באופן קבוע. המידע הופך נגיש יותר וגדל מיום ליום ולתחקירן יש עוד ועוד כלים לעבוד איתם. בסיפור הזה, לחומרים החדשים שנוספו לארכיונים היתה תרומה גדולה מאד לפיצוח התעלומה.

כרזת הסרט "אתה מת רק פעמיים". 6 שנים מטלטלות של תחקיר היסטורי הובילו לפיצוח התעלומה

סרט, ספר ואילן יוחסין

בשלב מסוים אחרי 6 שנים, היה ליאיר לב ודוד דרעי מספיק חומרים עבור הסרט. הם יכלו בקלות לבנות סרט במודל הקלאסי של סרטים דוקומנטרים באמצעות ראיונות של היסטוריונים ופוליטיקאים, יושבים על רקע של ספריה ומדברים ישירות למצלמה. לב ודרעי הצליחו להפוך את הסיפור הזה לסרט מתח מרתק באופן מרשים מאד. הסרט הופץ לאחרונה בישראל וזוכה לתגובות חמות מאד ובקרוב יוצג גם באוסטריה ובגרמניה.

לאחר סיום הצילומים, היה ברור לכולנו שיש לנו ביד הרבה יותר חומר משסרט דוקומנטרי יכול להכיל. באופן טבעי, חומרים נפלאים שנמצאו בתחקיר מצאו עצמם נותרים על רצפת העריכה, משום המורכבות בהצגתם על המסך. הצעתי ליוצרי הסרט שאכתוב ספר המספר את הסיפור מעט אחרת מכפי שהוצג על המסך, ושאולי אוכל בספר זה לענות על כמה מהשאלות שעוד נותרו פתוחות וקיבלתי את ברכתם. בחרתי לכתוב את הספר (בלי רשות, אחרי הכל הגיבור שלנו איננו בחיים כבר 25 שנים) כאוטוביוגרפיה, מפיו של ארנסט בכינסקי "המזויף", שמספר, לכאורה את סיפור חייו המדהים ורבוי הפיתולים והמסתורין.

כדי לסגור את הפרק המרתק הזה בחיי, חשבתי שהדבר הנכון לעשות הוא להחזיר לקהילה שבזכותה הצלחתי לפצח את הסיפור הזה ואת כל המידע שאספתי במהלך התחקיר, הזנתי בענף הרלוונטי, באילן היוחסין שסייע לי להשיג את פריצת הדרך במחקר. לפני שאתם לוחצים על הלינק ונכנסים לאילן, אני ממליץ לכם לצפות בסרט. זה היה מסע ארוך ומרתק של 6 שנים שאני מאושר שלקחתי בו חלק. אין לי ספק שתסכימו איתי, לאחר שתצפו בו.