סיפור על משפחה, אהבה וחושך

שורשיו של הסופר עמוס עוז שהלך בסוף השבוע לעולמו נטועים היטב בתרבות הישראלית, בעוד ששורשיו המשפחתיים, כפי שהיטיב לתאר בצורה מופלאה בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך", הרחיקו עד למזרח אירופה, משם הגיעה משפחתו. ספרו המרתק, שתורגם ל-30 שפות והוגדר כאחד מחמשת הספרים הטובים ביותר שנכתבו בעברית מקום המדינה, מתאר את חייהם של בני משפחת עוז לדורותיה.

משפחתו של האב יהודה אריה קלוזנר: כפריים מיערות ליטא ומלומדים מאודסה, בהם סבו של עמוס עוז מצד אביו, אלכסנדר קלוזנר – רומנטיקן מושבע, לאומן נלהב, משורר ורודף נשים המוקף לעת זקנתו באהבת נשים ואחי סבו, הפרופסור הנודע יוסף קלוזנר, היסטוריון, חוקר ספרות ואיש הרוח, שנמנה עם מקימי האוניברסיטה העברית והיה לעורך הראשון של האנציקלופדיה העברית מייסודה ועד שנת מותו.

משפחת אמו, פניה מוסמן, מצוירת בספר על פני יריעה רחבה, החל מאבי סבו, אפרים מוסמן וכלה בסבו, נפתלי הרץ מוסמן שבילדותו נמסר להיות שוליה של נסיכה רוסית וסופו שעבד לעת זקנה כעגלון במפרץ חיפה. בלב הספר משתרע סיפורן של שלוש אחיות, אמו של עוז ושתי אחיותיה וכן סיפור נישואיהם של הוריו של עוז.

מתוך אילן היוחסין של הסופר עמוס עוז ז"ל

הסיפור מאחורי התמונות

באחד הפרקים בספר, מתבונן עוז בתמונות בני משפחתו:

"מימי וילנה נותר אלבום תצלומים מרופט: הנה אבא והנה אחיו דויד, שניהם בגיל הגימנסיה, שניהם רציניים מאד, חיוורים, אוזנייהם הגדולות מתבלטות מתחת לכובעי המצחיה, שניהם בחליפות, בעניבות, בכותונות עם צווארונים קשוחים. הנה סבא אלכסנדר, מתחיל כבר להקריח מעט, משופם עדיין, מטופח ואלגנטי למשעי, קצת דומה אולי לדיפלומט זוטר של רוסיה הצארית. והנה אבי הצעיר, דומה כאן מאד לבני דניאל (הקרוי גם על שמו, יהודה אריה) דמיון מצמרר ממש.

אבא שלי בן השבע-עשרה, רזה ומוארך כמו קלח תירס אך מקושט בעניבת פרפר. עיניו התמימות מביטות בי מבעד למשקפייו העגולים, קצת נבוך וקצת גאה. דברן גדול אבל, בלי שום סתירה, גם ביישן נורא. על פניו פרושה איזו אופטימיות עליצה. נו באמת, אל תדאגו, חבריה, הלוא הכל יהיה בסדר, על הכל נתגבר, הכל יעבור איכשהו, מה כבר יכול להיות, לא נורא, הכל יהיה טוב. אבי שבתמונה הזאת צעיר יותר מבני. לו רק אפשר היה, הייתי נכנס לתמונה ומזהיר אותו ואת חבריו העולזים. הייתי מנסה לספר להם מה צפוי. קרוב לוודאי שלא היו מאמינים לי אלא מגחכים בלגלוג".

באמצעות הצילומים הישנים והמידע שנכתב בשוליהם, מספר עוז את סיפור סבו וסבתו. "בשנת 1933 קמים אפוא שלומית ואלכסנדר קלוזנר, אוהביה הנכזבים של אירופה, הם ובנם הצעיר יהודה אריה שסיים זה עתה את לימודי התואר הראשון בספרות פולנית וכללית ומהגרים בלב ולב, כמעט בעל כורחם, לאסיה האזיאטית, לירושלים אשר אליה התגעגעו שירי הלב הרגשניים של סבא עוד מימי נעוריו.

באונייה איטליה הם מפליגים מטריאסט לחיפה, ומצטלמים בדרך עם רב החובל אשר שמו, כך נרשם בשולי התצלום, בנימינו אומברטו שטיינדלר. לא פחות. ובנמל חיפה, כך היא האגדה המשפחתית, המתין להם רופא בחלוק לבן (או אולי היה זה סניטר?) מטעם ממשלת המנדט הבריטית, שריסס בתמיסת חיטוי את בגדי כל אחד מן הבאים ארצה. כשהגיע תורו של סבא אלכסנדר, סיפרו אצלנו, התרתח הסבא, חטף מידי הדוקטור את כלי הריסוס, וריסס אחת אפיים את מרססו: ככה יעשה לאיש אשר יעז לנהוג בנו כאן במולדת כאילו אנחנו עדיין בנכר".

"הבן הבכור, דויד, נשאר בווילנה: שם הגיע, בעודו צעיר מאד, לדרגת דוצנט באוניברסיטה. לנגד עיניו ודאי עמדה הקריירה המופלאה של הדוד יוסף, כשם שעמדה לנגד עיני אבי כל ימי חייו. שם בווילנה יתחתן הדוד דויד, ושם ב-1938 יוולד לו בנו דניאל שאני לא ראיתיו אף פעם: אפילו תצלום אחד שלו לא הצלחתי למצוא בשום מקום. נותרו רק גלויות דואר ומכתבים מועטים, כתובים בפולנית, בידי הדודה מלכה, מַציה, אשתו של דויד: '10.2.39: בלילה הראשון דנוש ישן משעה תשע בערב עד שעה שש בבוקר. בכלל אין לו בעיות שינה בלילה. ביום הוא שוכב ועיניו פקוחות וידיו ורגליו בתנועה מתמדת. לעיתים הוא גם צורח…'. פחות משלוש שנים יחיה דניאל קלוזנר הקטן. עוד מעט יבואו ויהרגו אותו כדי להגן מפניו על אירופה".

כל הדמויות מופיעות באילן היוחסין

במאגר המידע של MyHeritage מופיע אילן היוחסין של עמוס עוז ובו כלל הדמויות בעלילה האוטוביוגרפית המרגשת, כמו גם רשומות היסטוריות מעניינות הנוגעות לבני משפחתו. כך למשל, נמצאה תעודת הלידה המקורית של יוסף קלוזנר, אחי סבו. בפרק יא' העוסק בו, פותח עמוס עוז בתיאורו את האיש:

 "יוסף קלוזנר נולד ב-1874 בעיירה אולקֶניקי שבליטא ומת בירושלים בשנת 1958. בהיותו בן עשר נדדו הקלוזנרים מליטא לאודסה, בה מצא את דרכו מן ה'חדר' אל הישיבה המתוקנת, וממנה – אל חוגי חיבת ציון ואל מעגליו של אחד העם…בילדותי הערצתי את הדוד יותר מכל על כך שהוא, כך סיפרו לי, יצר ונתן לנו כמה מילים יומיומיות פשוטות, מילים שנדמה היה כי היו קיימות ונפוצות וידועות מאז ומתמיד, וביניהן המילה 'ירחון' וביניהן גם 'עיפרון', 'קרחון', 'חולצה', 'חממה', 'צנים', 'מטען', 'חדגוני', 'רבגוני', 'חושני' ו'מנוף' ו'קרנף'".

תעודת הלידה של יוסף קלוזנר. נולד כשנתיים וחצי קודם לתאריך שהיה ידוע עד כה

תעודת הלידה של יוסף קלוזנר מאולקניקי שבליטא, מצביעה על כך שהיה מבוגר בשנתיים ממה שהיה ידוע. על פי תעודת הלידה, נולד קלוזנר ב-3 בפברואר 1872, כשנתיים וחצי לפני התאריך המוכר ומצוין בספר.

עוד פרט מעניין במחקר המשפחתי של עוז, הוא הקשר המשפחתי למייסד ומנכ"ל MyHeritage, גלעד יפת. אביו של גלעד, גדעון יפת הוא בן דוד מדרגה שלישית של עמוס עוז: סבא רבא של גדעון יפת, שמעון ברז, היה אחיה של ראשה-קיילה קלוזנר, סבתא-רבתא של עמוס עוז.