סדרות הצילומים שמאחורי התמונות האייקוניות

תגובות

צילומים הם מקור אינפורמציה אדיר בעזרתו ניתן לנסות להתחקות אחר נושאים מגוונים: אירועים, אופנה, התפתחות אדריכלית ועירונית, אנשים, היסטוריה משפחתית ועוד. רבים מהצילומים המוכרים לנו מספרי ההיסטוריה, מהעיתונות וגם מהאלבום המשפחתי הם חלק מסדרת צילומים שלא תמיד אנו מודעים לקיומה. סדרת זו עשויה לשפוך אור חדש על הצילום המוכר, לסייע לנו בפתרון סוגיות שונות לגביו ולספק לנו מבט מעמיק ונרחב בהרבה בנוגע לנסיבותיו.

במהלך עבודתי בארכיונים היסטוריים של צילום נתקלתי באינספור צילומים עליהם היתה חסרה אינפורמציה בסיסית כמקום, שנה וזהות המצולמים. לצילומים שהיו חלק מסדרה היו סיכויים רבים יותר להתפענח ולקבל בסופו של דבר כותרת ונושא. אך מעניינים לא פחות היו צילומים שהיה עליהם מידע בסיסי מספק, אך עדיין סיפקה סדרת הצילומים עוד ועוד נקודות התייחסות שלא נבחנו קודם לכן. הנה מספר דוגמאות לערך המוסף של סדרות הצילומים, מתוך ארכיון "הצלמניה" של הצלם רודי ויסנשטין: 

הכרזת המדינה

אם ניקח כדוגמא את סדרת צילומי הכרזת המדינה. אירוע המוכר היטב לכולנו, נוכל לראות כי הצילומים שהתפרסמו לאורך השנים היו בודדים ושיקפו פן פורמלי מאוד ורגע מסוים באותו אירוע. עיתונות התקופה (כמו גם ספרי ההיסטוריה) כשנדרשה לבחור צילומים המייצגים מאורע חשוב באופן ויזואלי, היתה מוגבלת בכמות הצילומים אותם ניתן לפרסם והצילומים שנבחרו בסופו של דבר היו ממוקדים במסר ובתוכן שהעבירו ופחות בפרטי  המשנה של האירוע.

 לכן מאירוע הכרזת המדינה, התמונות הנבחרות הן יצוגיות ביותר ורובן כללו את דוד בן גוריון, רגע ההכרזה עצמה והחתימה על מגילת העצמאות.

הכרזת העצמאות. צילום רודי ויסנשטין (באדיבות "הצלמניה")

אך בעיון ביתר הצילומים שצולמו באותו יום נחשפים עוד מספר "סיפורי משנה". רגעים נוספים שהתרחשו באותו יום ומציגים בפנינו צדדים נוספים ומעניינים של אותו אירוע שלא נחקקו בתודעה הציבורית ולא זכו להתעניינות.

למשל הצילום בו תיעד רודי ויסנשטין את הקהל הרב מתאסף מחוץ לבית העצמאות מתייחס לסיפור כי דבר ההכרזה הסודית על המדינה דלף החוצה וקהל נרגש הגיע לנסות ולהציץ במתרחש. הצילום גם חושף בפנינו את שורת הצלמים שעמדה בקו הראשון למבנה ולא הורשתה להיכנס פנימה, לעומת הצלמים הבודדים שנבחרו לתעד את האירוע המכונן.

הקהל הרב שהתאסף מחוץ לאולם הכרזת העצמאות וצלמים שנותרו ללא הזמנה. (באדיבות "הצלמניה")
תצלום תקריב של אחד הצלמים שנותרו מחוץ לאולם, בעת הכרזת העצמאות (MyHeritage Photo Enhancer)

צילום נוסף הנותן לנו מידע על פרטים שפחות זכו להתעניינות הוא הצילום שמתעד את היושבים בקהל ותופס באופן מקרי גם את מאחורי הקלעים של ההכרזה. בקדמת הצילום נראים המכובדים היושבים בקהל, כאשר במרכז משוחחים שני הרבנים הראשיים: הרב הספרדי הראשי עוזיאל, והרב האשכנזי הראשי הרצוג.  

קהל המכובדים שהוזמנו לאירוע הכרזת העצמאות. בשורה הראשונה הרבנים הראשיים הספרדי והאשכנזי (באדיבות הצלמניה).

אך החלק המעניין ביותר בצילום הוא דווקא חלקו האחורי, שחושף בפנינו אספקט שאינו מוכר של ההכנות לאירוע: צלם עומד עם מצלמתו, ספוטים של תאורה, מצלמת הסרטה, נשים שיכולות להיות הפקידות שעורכות את ההכנות האחרונות ועוד.

הצלמים שתיעדו את רגע ההכרזה, עכשיו בתוך הפריים (באדיבות "הצלמניה")

אם כן הסדרה מספרת לנו פרטים רבים שלא היו מוכרים לנו וסיפור רחב בהרבה על אותו יום מאשר רק אותו רגע הכרזה מכונן.

על אגדות, גמלים וצילום איקוני אחד

ב 1959, במהלך טיול של מספר ימים לדרום הארץ, מצלם רודי צילום איקוני של אורחת גמלים בים המלח. את הצילום הזה ימכור אחר כך בצלמניה שלו במשך שנים לתיירים רבים. 

צילום הגמלים המקורי של רודי ויסנשטין (באדיבות "הצלמניה")
צילום הגמלים, לאחר צביעה ושיפור באמצעות ™MyHeritage In Color וה-Photo Enhancer.

תמיד שמענו בצלמניה סיפור על כך שעל מנת לצלם את הצילום, נעזר רודי בבעל עדר הגמלים הבדואי שמשך אותם בשורה מושלמת. על מנת להגיע לדימוי המנצח ערכו השניים מספר ניסיונות שלא כולם צלחו ותמורת זה קיבל הבדואי את כל הסיגריות שהיו ברשותו של רודי ואת המצית היוקרתית שלו.

על אף הסיפור, הכרנו את הדימוי הזה בלבד ולא ידענו האם מדובר במעין אגדה או במשהו שהתרחש במציאות. והנה, לאחר פשפוש בנגטיבי הארכיון, הסתבר כי הדימוי הוא חלק מסדרה קטנה בה מופיעים עוד 2 צילומים של בדואי וצילום אחד של גמלים מפוזרים. הסדרה לא הוכיחה את כל פרטי הסיפור אך בהחלט גרמה לנו להאמין כי לפחות חלק מהסיפור התרחש במציאות.

בסדרת תמונות הגמלים התגלתה התמונה של הבדואי שהוביל אותם (באדיבות "הצלמניה")

הזוג על הגג 

דוגמא נוספת היא סדרת זוג ה"חלוצים" העומד על הגג.

בשנת 1959 מחליט בנק ישראל לצאת בסדרת לירות חדשה, בה יוחלפו איורי נופי הארץ שעיטרו את הלירות עד אז באיורים של טיפוסי העובדים במשק הישראלי. בין הטיפוסים שנבחרו להופיע: מדען, דייג, חיילת, פועל וחלוצים.  לצורך איור זוג החלוצים שעתיד להופיע על שטר 50 הלירות,  צילם רודי ויסנשטין זוג לבוש כחלוצים עבור סטודיו האחים שמיר, שהופקדו על האיור, על בסיס הצילומים.

סדרת תמונת החלוצים – התמונה שהפכה לשטר (באדיבות "הצלמניה").

 בבחינת הצילומים שבסדרה ניכר כי אף אחד מהם לא אוייר אחד לאחד מה שמוביל למסקנה כי הצילומים יועדו להיות רק השראה כללית לאיור. כמו כן נראה שבכל צילום התאורה מעט שונה, מה שחושף לנו את תהליך העבודה של הצלם וניסיונותיו הצילומיים.

גם צילום בודד היה משקף לנו כי החלוצים לא נמצאים ליד התיישבות חדשה בנגב כפי שנראה בשטר אלא על גג עירוני (גג הצלמניה של רודי ויסנשטין ברח' אלנבי בתל-אביב), אך הסדרה מראה לנו את המקום ממספר זוויות ומחדדת את יכולת זיהויו.

תמונת החלוצים לאחר צביעה ושיפור באמצעות ™MyHeritage In Color וה-Photo Enhancer

אז בפעם הבאה שיש לכם צילום משפחתי שתרצו לדעת עליו יותר, תנסו לבחון האם יש צילומים נוספים מאותו אירוע, מקום או יום? ביחד איתם תוכלו להרכיב פסיספס מדויק בהרבה.

מי אני? מיכל מינסקי, בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות והיסטוריה, בעלת ניסיון עבודה בארכיונים היסטוריים של צילום כאוספי מוזיאון ארץ ישראל וארכיבאית ארכיון הצלמניה. עורכת סיורים והרצאות בנושא צילום היסטורי ארץ ישראלי

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.