9 פעולות שהנכדים שלנו יכירו רק מסיפורים
העולם שלנו הולך ומשתנה, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר ובמקביל – כישורים שנחשבו בעבר להכרחיים נעלמים ואין בהם עוד צורך. כשעוצרים לרגע לחשוב על זה, מדהים לגלות כמה מהדברים שהיינו חייבים פעם לדעת לעשות הפכו ל״יכולות״ נדירות, כאלה שמצריכות היכרות עם כלים וטכנולוגיות שספק אם הצעירים של היום בכלל שמעו עליהם.
אספנו תשע דוגמאות של כישורים שכבר לא יהיו נחלת הדורות הבאים:
1. להפעיל פטיפון, טייפ ומכשיר וידאו
המכשירים שמשמשים אותנו להאזנה למוזיקה ולצפייה בסרטים השתנו ללא היכר בדורות האחרונים. כהרף עין עברנו מתקליט לקלטת, ומדיסק לאפליקציית סטרימינג. הנכדים שלנו כבר לא יידעו איך מניחים בעדינות את המחט מבלי לשרוט את התקליט, ולא ידעו מניין הביטוי "כמו תקליט שבור" מגיע. הם לא יקדישו זמן ללחוץ באופן ידני על כפתור ההקלטה בטייפ כדי ליצור קסטה עם שירים אהובים מהרדיו, ולא יתקנו סליל סורר בעזרת סיבוב עיפרון.
2. להשתמש בטלפון חוגה
זוכרים שטלפון היה רק טלפון, ולא מחשב קטן שנכנס לכיס? צעירים רבים כיום לא מבינים למה אנחנו אומרים "לחייג", שלא לומר "לטרוק", ואיך בדיוק זה רלוונטי למכשיר. הם לעולם לא יידעו איך זה היה ממש לזכור מספרי טלפון של אחרים, או לענות לשיחה גם בלי שמץ של מושג מה זהותו של המתקשר בצד השני. הם לא ירגישו מה זה לשוחח בלי שאפשר לצעוד, אלא לשבת בצמוד למכשיר טלפון המחובר לקיר, כדי שחס וחלילה החוט לא יתנתק. הם מעולם לא יחוו את הצורך לחלוק את קו הטלפון עם שאר בני הבית ולגעור באחותך שתסיים כבר לדבר כדי שיגיע תורך לצלצל.
3. לכתוב בכתב יד ולשלוח מכתב בדואר
אין ספק שהאימייל וה-SMS הקלו מאוד על היכולת שלנו לתקשר זה עם זה מרחוק. אבל תודו שקצת עצוב לראות את המכתב הישן והטוב, כזה שנכתב בכתב יד, הופך לזיכרון עמום.
בסוף, אין כמו לקבל מכתב פיזי שמישהו הקדיש זמן כדי לשבת ולכתוב לנו אותו באופן ידני. ואפרופו כתיבה:
4. לכתוב ולקרוא כתב מחובר באנגלית
בעבר הייתה זו יכולת סטנדרטית באנגלית. פעם, לפני שמכונת הכתיבה והמחשב הפכו לעניין שבשגרה, הכל נכתב בכתב יד – וכתב מחובר הוא מהיר ויעיל יותר מכתיבה של כל אות בנפרד. אבל הטכניקה הזאת, שנלמדה גם בבתי ספר בארץ בשנות ה-90, הפסיקה מזמן להיות דרישה בהגשת מטלות, וגם התלמידים דוברי האנגלית התרגלו לכתוב אחרת. כיום, כתיבה וקריאה של כתב מחובר זו מיומנות שכלל אינה נלמדת. עבור בני הדור הצעיר, זה יכול להיות גם כתב סתרים של מבוגרים.
5. לחפש מקורות מידע בספרייה
זוכרים איך פעם, כדי לבצע מחקר, היינו צריכים לצאת מהבית, ללכת לספרייה, לבדוק את האינדקס, לבחור מקורות מידע, לאתר אותם על המדף, ואז למצוא את התשובה לשאלה? ובכן, עבור הצעירים כיום, "מחקר" זה פשוט לשאול בקול את גוגל, סירי או אלכסה. כיום מחקר רציני יותר אומר לשבת מול מחשב, להקליד את השאלה ולהחליט איזו מאלפי התוצאות שקופצות על המסך נראית כמשויכת למקור אמין (או לחלופין, לגלוש לאתר מחקרי ייעודי כמו MyHeritage, שמכיל 18.2 מיליארד פרטי מידע היסטוריים). בעוד כמה שנים, מאוד יכול להיות שהנכדים שלנו כבר לא יידעו לחפש מילה במילון או ערך אנציקלופדי.
6. להכין אוכל. אבל ממש להכין
לא סתם קוראים להן "חנויות נוחות": אורח החיים העמוס שלנו לא מותיר לרובנו זמן או סבלנות לגדל ירקות, לרעות כבשים, לחבוץ גבינות או ליצור רטבים מאפס. אז נכון שאפיית לחם וחלה חזרה לאופנה בקורונה, כשאנשים נאלצו להסתגר חסרי מעש בבתיהם, אבל זה היה טרנד קצר. רוב הפעולות היומיומיות הללו מצריכות כיום יכולות ספציפיות, והן מתבצעות רק על ידי מי שמעוניין ללמוד אותן.
7. לתפור את החור בגרב
מלאכת ייצור הבגדים הפכה בשנים האחרונות לזולה עד כדי כך, שהמונח "אופנה מהירה" כבר נכנס ללקסיקון כמקור לדאגה אתית וסביבתית. מרוב שהבגדים שלנו עדינים, לפעמים נדמה שפריט לבוש סטנדרטי הוא חד פעמי, במיוחד אם העלות כה נמוכה, שיותר משתלם לזרוק אותו ולקנות חדש. אין זה פלא שצעירים רבים לא מוצאים עוד טעם ללמוד איך מתקנים בגד או איך תופרים חור בגרב, שלא לדבר תפירת או סריגת הגרביים מאפס, ממש עם חוט ומחט. סריגה, באופן כללי, הפכה לתחביב זה מכבר, והיא בטח לא משהו שחייבים לדעת כדי להסתדר בחיים.
8. לבנות רהיטים
כמה מאיתנו מסוגלים כיום לבנות מדפים או שולחן אוכל מאפס? אומנם, ריהוט לא הפך לזול כמו ביגוד, אבל בהתחשב בזמן, באנרגיה ובכישורים הנדרשים כדי לבנות אותו, זה פשוט לא פרקטי לאדם העסוק של ימינו.
9. לדבר בשפה של סבא וסבתא
אנחנו חיים בעידן שבו הגירה מארץ לארץ היא תופעה נפוצה, וידוע שבקרב מהגרים שפת המקור נוטה להישכח תוך דור או שניים. גם אם מדובר בתהליך טבעי, הוא בוודאי מקשה על סבא וסבתא לתקשר עם הנכדים, בעיקר כשמדובר בשפה נדירה שהולכת ונעלמת מהעולם לחלוטין. הנחלת הידע שלנו לדורות הבאים אחרינו היא אחת המתנות הגדולות ביותר שאפשר להעניק להם, ואין אוצר גדול יותר מהידע הקולקטיבי שנצבר מדור לדור. זה הזמן לבנות את העץ המשפחתי שלכם, כדי לשמר את החוכמה והסיפורים של הדורות הקודמים – למען הדורות הבאים.
