פרויקט חייו: גדעון אייך בנה את אילן היוחסין הגדול ביותר של הקהילה האתיופית

תגובות0

גדעון אייך עדיין מתרגש כשהוא מקבל מפעם לפעם שיחת טלפון מפתיעה. מאז נודע שמו ברבים כמי שבונה את אילן היוחסין הגדול ביותר של הקהילה האתיופית, מתקשרים צעירי העדה לאייך ומבקשים את עזרתו – לבדוק את אילן היוחסין של ארוסתם, כדי לוודא שאין קרבת דם ושאפשר להתחתן. "כבר הפכתי לשדכן", הוא אומר בחיוך. "למרות שלפעמים אני נאלץ לאכזב את המתקשרים כשאני מגלה שיש קשרים משפחתיים רחוקים בין משפחות הזוגות. ההיסטוריה המשפחתית היא ממש אוצר".

אייך, בן 38, עלה מאתיופיה לישראל בשנת 1986 בגיל 8, מלווה רק באחיו. אביו שנפטר מאז, אסף את בני המשפחה הנרחבת מהכפרים, סייע להם להגיע לבירה אדיס אבבה והעלה אותם לישראל בזה אחר זה. "ההורים תכננו לעלות ארצה מיד אחרינו, אבל בסוף זה לקח להם שמונה שנים", הוא מספר. בשנת 1994 התאחדה המשפחה בעיר קריית מלאכי שבישראל, אייך ואחיו, שהגיעו ממשפחה עירונית של אקדמאים, השלימו לימודים באוניברסיטה וטיפחו קריירה מקצועית מרשימה בישראל. על המורשת של הקהילה האתיופית, ידע אייך מעט מאוד – אך הכל השתנה בגלל תקרית במהלך ביקור בבית התפוצות, כשהבין כמה מעט ידוע על עברה המפואר של הקהילה.

"לאחר יום הרצאות על עם ישראל, הציעו לנו לגשת לחדר המחשבים, לדפדף באילנות היוחסין ולחפש קרובים", מספר אייך. הוא התיישב באחת העמדות והחל לחפש אחר שורשיו, כשלפתע ניגשה אליו אחת העובדות וביקשה ממנו לפנות את המחשב לטובת אחרים. "היא התנצלה ואמרה שבמאגר אילנות היוחסין אין מידע על הקהילה האתיופית ולכן מוטב שאפנה את מקומי לאחרים".

"הסטירה שהחזירה אותי הביתה"

המום מתגובתה חסרת הרגישות, החליט אייך באותו רגע לשנות את המצב מיסודו. "האמירה חסרת הרגישות שלה, הדגישה את האבסורד", אומר אייך. "הרי אצלנו בקהילה האתיופית, מקובל שכל אדם יודע את שורשיו בעל פה וזוכר שבעה דורות אחורה את השמות של כולם. אם רק היו מדברים עם סבתא שלי היה להם אילן יוחסין מפואר". בתום הביקור החליט אייך שלביקור הבא בבית התפוצות, הוא לא יגיע בידיים ריקות. הוא נשבע בפני אותה עובדת לחזור לבית התפוצות עם אילן יוחסין של 3,000 איש מבני העדה בתוך שלושה חודשים. "זו היתה סטירה שהחזירה אותי הביתה, תרתי משמע. אחרי הרבה שנים של ניתוק, כתוצאה ממירוץ החיים, התחברתי מחדש לשורשים שלי".

אייך חזר הביתה, ניגש לארון הספרים ושלף ספר שכתב סבו לפני 50 שנה, ובו פירוט מדוקדק של השושלת המשפחתית. הפרטים שהופיעו בספר, הדהימו את אייך שגילה לפתע עד כמה מפוארת ההיסטוריה המשפחתית שלו. "גיליתי שסבתי היא נצר לשושלת ארגווי, השושלת היחידה שקרויה על שם אשה, שהיתה מכובדת ומוערכת ומקורבת למלוכה". בספר תוארו בצורה מסודרת שמונה דורות של שושלת ארגווי, הכוללים כאלף איש. "השושלת של סבי היתה מצומצמת יותר – 'רק' שבעה דורות אחורה", אומר אייך.

עם הממצאים הללו ניגש אייך למחשב והחל להזין את המידע לאילן יוחסין שפתח ב- MyHeritage. במהרה נשאב לתוך מלאכת בניית האילן, מתוך רצון למפות את בני הקהילה האתיופית כולה ולבנות את אילן היוחסין המפואר והיחיד של הקהילה כולה. אייך הוריד את האפליקציה של MyHeritage, ופגש את ראשי הקהילה וותיקיה. בכל מפגש דאג להזין את המידע שקיבל, כולל כל תמונה אפשרית ומסמכים שונים, בהם תעודות לידה, נישואים ועוד. מהר מאד הפך אילן היוחסין לעשיר בפרטים, מסמכים ותמונות. בדרך פגש בחוקרים צעירים, בני הקהילה, ו"הדביק אותם בחיידק" במטרה לשמר לדורות את ההיסטוריה המשפחתית העשירה.

מנהל אילן היוחסין של קהילת יהודי אתיופיה, גדעון אייך ומשפחתו

 

להכניס לאילן כל פרט, תמונה ומסמך אפשרי

אילן היוחסין הלך וגדל במהרה וכעת הוא עומד על לא פחות מ-15 אלף אנשים. "הידע של אנשי הקהילה הוא עצום ואין לזה אח ורע בעולם. כולם יודעים לספר על אבותיהם וזוכרים בעל פה פרטים. כשאתה בונה אילן שכזה, עם כל הקשרים המשפחתיים, אתה פתאום מבין מי אתה ומה הזהות שלך, על אילו ערכים גדלת".

 "עכשיו הבן שלי יכול להיות גאה במורשת"

במהלך המחקר, גילה אייך דברים מפתיעים על משפחתו. "נמצא מסמך מדהים שבו קיסר אתיופיה כותב לסבא רבא שלי – 'קיבלתי את בקשתך לא לעבוד בשישי שבת ומהיום היהודים לא יצטרכו לעבוד בשבת'. למדתי איפה היתה משפחתנו בתקופות הרעב באתיופיה, היכן לחם סבי בזמן הפלישה האיטלקית ועוד. קשה להסביר במילים כמה משמעות יש למידע הזה על החיים שלנו".

ככל שהעמיק במחקר המשפחתי, הבין אייך עד כמה גדול הפער בין האופן שבו הוצגה הקהילה האתיופית בישראל לאורך השנים, לבין המציאות והעבר המפואר של הקהילה. "לאורך השנים הוצגנו בפני הציבור כפסיביים. העלו אותנו ארצה, עזרו לנו, טיפלו בנו. בתמונות המוכרות נראים תמיד האתיופים כנזקקים, חסר ישע. אבל כשאתה חוקר את ההיסטוריה המשפחתית אתה מגלה דברים נפלאים – שונים בתכלית. גיליתי קהילה שהיו בה נסיכים, שזכתה לשלטון עצמאי והשפיעה על הזהות של אתיופיה כולה. מצאתי תמונות של סבא רבא שלי ודודים שלי, עצמאיים, זקופים וגאים, אוחזים בכלי נשק ומגינים על הכפר. התמונות הללו משדרות ערכים אחרים ומשפיעות לא רק על האופן שבו אנחנו נתפסים בעיני הציבור, אלא גם באיך שבני הקהילה רואים את עצמם. זה מחזק את תחושת הגאווה".

קהילה זקופה וגאה. תמונה מתוך אילן היוחסין

בעמוד הכניסה לאתר שבנה ב-MyHeritage, מצהיר אייך על היעד השאפתני שהציב לעצמו: אילן יוחסין ובו 25 אלף איש, עד סוף השנה ובניית אילן היוחסין הגדול ביותר בבית התפוצות. "השאיפה שלי היא שהבן שלי יוכל להציג אותו בפני חבריו לכיתה, לספר עליו ולהיות גאה במורשת שלו".

המטרה: אילן יוחסין עם 25 אלף איש

 

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.