69 שנים אחרי – לב הלשטיין מצא את משפחתו האבודה

כשלב הלשטיין התיישב סביב שולחן ליל הסדר המשפחתי בבוסטון והביט לצדדים, לבטח צבט את עצמו מתחת לשולחן כדי להאמין שזה אמיתי. חודש קודם לכן לא ידע דבר עליהם ופתאום הוא יושב לצידם של בני המשפחה אותם חיפש כל חייו וחוגג עמם את חג החירות. 69 שנים מאז נפרד מאמו הביולוגית, הוא שוב קרוב אליה. אל צאצאי משפחתה.

לב נולד בריגה שבלטביה בשנת 1947. בנם מנישואים שניים של שמעון וחסיה הלשטיין, שנפגשו לאחר השואה והקימו יחד משפחה חדשה על שברי קודמותיה. שני הוריו חוו טרגדיות אישיות במלחמה: האב שמעון איבד אשה ושלושה ילדים שנרצחו בשואה. האם חסיה שהיתה נשואה אף היא, איבדה בעל, אחים ואחיינים.

שלושה שבועות בלבד לאחר שנולד, אירע אסון כשהאם חסיה נפטרה מסיבוך רפואי. שמעון, שאיבד את אשתו השנייה, הכיר בהמשך אישה נוספת והיא שהיתה לאמו החורגת של לב. כשהיה בן 16 שמע לראשונה מאביו את סיפור מותה של אמו הביולוגית. האב סיפר כי לאם קראו חסיה ביילין ומעבר ולכך לא הוסיף. אלא שבפרטים שמסר לבן, היה מידע מטעה: ביילין היה שם משפחתה מנישואיה הקודמים. עם המידע הזה לא יכול היה לב במשך שנים רבות למצוא כל פרט מידע אודותיה. כעבור שנים הצליח לשים ידו על תעודת הנישואין של חסיה לבעלה הראשון, ממנה למד לראשונה כי שם נעורייה לא היה ביילין, אלא מירמן.

תמונת ילדות מלטביה. לב בחולצה הלבנה

תמונת ילדות מלטביה. לב בחולצה הלבנה

"סליחה על השעה, אבל אנחנו קרובי משפחה"

בשנת 1972 עלה ארצה, יחד עם אשתו ובתו ז'אנה. אף על פי שהקים משפחה והמשיך בחייו, נפשו של לב לא מצאה מנוח. העובדה שיש צד שלם שאיננו מכיר העסיקה אותו רבות. בתו, ז'אנה גנאולוגית חובבת, לקחה את המשימה על עצמה אך בהיעדר קצה חוט, היה קשה לאתר מידע על המשפחה של אמו הביולוגית.

"במשפחה נהגו לצחוק עלי על האובססיה להיסטוריה משפחתית", היא מספרת. "הייתי מגיעה לאירועים משפחתיים עם טפסים ומבקשת מבני משפחה להשלים פרטים. הבדיחה הקבועה היתה שז'אנה מדברת עם המתים. אבל לי זה היה מאד חשוב".

ב-2014 החליטו בני המשפחה לצאת לטיול שורשים בריגה, מקום הולדתו של לב. במסגרת המסע ביקרו בבית בו גדל והגיעו לארכיון העירוני, שם ביקשו לחפש כל מידע שיכול לשפוך אור על משפחתה של חסיה מירמן. צוות הארכיון הבטיח לנסות, אך הציע להתאזר בסבלנות. "מחקר שכזה", אמרו, "יכול לקחת זמן".

חלפה שנה וחצי.

כשכבר נדמה היה שמהארכיון הלטבי לא ייצא דבר, פתאום קיבלה ז'אנה בשורה מעודדת: נמצאו מסמכים על חסיה מירמן, בתם של בוריס ושרה. במסמכים הופיעו פרטים גם על משפחתו של אברהם, הסבא רבא. לז'אנה, היה כעת עם מה לעבוד. היא מיהרה אל המחשב והזינה את כל הפרטים ב-MyHeritage ופתאום התקבלה התראה על התאמה חכמה ממאגר מידע ציבורי אמריקני, בו הופיעו פרטיהם של בני משפחת מירמן מבוסטון.

סקרנית ונרגשת, הרגישה ז'אנה שהיא קרובה לפיצוח. היא לא יכולה היתה להתאפק והתקשרה למספר שהופיע במאגר, אף על פי שהיה זה מוקדם בבוקר, שעון בוסטון. בקו השני, באנגלית במבטא ברוסי ענה מיכאל מירמן. "מצטערת על השעה", אמרה ז'אנה, "אבל אני חושבת שאתם קרובי המשפחה שחיפשתי במשך שנים".

מופתע מהפנייה, ביקש מיכאל לבדוק את אילן היוחסין ולחזור אל ז'אנה עם תשובה. כעבור זמן קצר חזר עם תשובה חיובית. "קשה להסביר כמה מרגש זה היה להבין שמצאתי אותם", מספרת ז'אנה. "התברר שמיכאל הוא גם גנאולוג חובב. דיברנו בטלפון במשך ארבעה ימים ברציפות והשלמנו את כל הפרטים ורק אחרי שהעליתי את הכל לאילן ב-MyHeritage החלטתי לספר לאבא".

לב הלשטיין עם בן דודו "החדש" בוריס מירמן

לב הלשטיין עם בן דודו "החדש" בוריס מירמן

גיליתי שיש לאבא שלי משפחה בארץ

בשלב הזה, כשהיתה משוכנעת, התקשרה לאביה. "אתה יושב?" שאלה, "מצאתי את המשפחה של אמא שלך". ז'אנה סיפרה לאביה איך מצאה את משפחתו ושמעה מהם את כל הסיפורים המשפחתיים ושהם כמהים להיפגש עמו בהקדם האפשרי.

עוד מידע מרתק שגילתה ז'אנה, בזכות קרובי המשפחה שמצאה בבוסטון, היא שאחיינתה של חסיה הגיעה ארצה והקימה משפחה בבאר שבע. קרובי משפחה נוספים נמצאו גם בעפולה – עובדה מדהימה לכשעצמה, שכן משפחתה של ז'אנה התגוררה אף היא בעפולה והיתה בקשרי ידידות עם אותם הקרובים, מבלי לדעת שהם בני משפחתם.

היה זה חודש מרץ, שבועות ספורים לפני ליל הסדר. לב שוחח עם בני משפחתו, שהזמינו אותו להתארח אצלם בליל הסדר. למרות הפרפרים בבטן, החליט לב להיענות להצעה והמריא לבוסטון – שם פגש לראשונה מאז לידתו, את קרוביו מצד האם. "אבא חלם כל חייו למצוא אותם, להכיר את החצי השני שלו ולהבין מאיפה הגיע. היה לו צד שלם שהוא לא ידע לו ולא חשב שיזכה להכיר".

חודשים לאחר מכן, ביום הולדתו ה-70, זכה לב לארח בישראל את משפחתו החדשה. המעגל נסגר. "אני מרגישה שעשיתי דבר אחד טוב בחיים", אומרת ז'אנה. "שעזרתי לאבא שלי לפתור את התעלומה שליוותה אותו כל חייו. אם פעם היו צוחקים עלי על התחביב המוזר שלי, לחפש שורשים, היום כבר אף אחד לא צוחק. כולם מבינים כמה זה היה חשוב".

האיחוד המשפחתי בסעודת ליל הסדר בבוסטון

האיחוד המשפחתי בסעודת ליל הסדר בבוסטון

הערות

כתובת הדוא"ל נשמרת פרטית ולא תוצג

  • משה ליכטנשטיין

    12 בספטמבר, 2017

    כל הכבוד ממש מרגש כל סיפורי המעקב והבילוש עד לקבלת התוצאה המתאימה !!!
    גם לנו יש סיפורים מהממים על משפחות הורי נעלמו בשואה ואבי שהיה אלוף אולימפי שרד וזכה להקים משפחה בישראל.
    השאלה איך מתחילים לברר?

    • רועי מנדל

      13 בספטמבר, 2017

      היי משה, תודה רבה. הסיפור שלך נשמע מרתק, נשמח לשמוע עוד פרטים:

  • חיים גן אל

    12 בספטמבר, 2017

    תודה רבה
    הרבה זמן אני מחכה למשהו בעברית
    סוף סוף

    • רועי מנדל

      13 בספטמבר, 2017

      תודה רבה חיים. אתה צודק, זה אמנם לקח קצת זמן אבל בשעה טובה זה סופסוף עלה.

  • תמר מזר

    22 באוגוסט, 2020

    הנחישות וההתמדה תרמו במציאת שורשי המשפחה.
    יישר כח.