הידידות שהצילה את חייו של גדעון יפת

תגובות0

בין המשתמשים ששיתפו עמנו חומרים אישיים יוצאי דופן במסגרת פרויקט 70 שנה למדינה, נמנה גם מנכ"ל ומייסד MyHeritage, גלעד יפת, ששלח תמונות נדירות של אביו, גדעון יפת ז"ל, אשר צולמו בחודשים ינואר-פברואר 1948, חודשים ספורים לפני קום המדינה במהלך אימונים וקרבות בהם לקח חלק כחבר בפלמ"ח.

גדעון יפת. הידידות עם הקצין הבריטי הצילה את חייו

בצעירותו שירת יפת כנוטר בכפר סאלד במסגרת משטרת היישובים העבריים, לאחר מכן היה חבר פעיל בארגון "ההגנה", נאסר על ידי הבריטים ונכלא בבית המעצר קישלה בעיר העתיקה בירושלים. בידיעה בעיתון "דבר", שפורסמה בדצמבר 1947, נכתב כי יפת נעצר במהלך חיפוש שערכה המשטרה הבריטית בבית "מונה" בקטמון ונאשם בהחזקת נשק.

מעצרו של גדעון יפת ז"ל. מתוך עיתון "דבר", 28.12.1947

 

יפת (משמאל, עם כובע גרב) באימוני הפלמ"ח, ינואר-פברואר 1948

בבית המעצר ה"קישלה" התיידד יפת עם קצין בריטי והשניים הרבו לשחק יחד שחמט. הידידות שנרקמה בין השניים הצילה את חייו של יפת כשהשתחרר מבית המעצר. על פי נוהל השחרור, היו פותחים הבריטים את שערו הראשי של המתחם ומאפשרים לאסירים לצאת, ביודעם כי בחוץ ממתין המון ערבי ליהודים המשתחררים, המבקש לעשות בהם שפטים. לפני שחרורו ביקש יפת מהקצין הבריטי שלא לשחררו מהשער הראשי אלא להסיעו ברכבו לרובע היהודי, שם יוכל לצאת בבטחה. הבריטי נענה לבקשה וכך עשה. יחד עם יפת ניצלו כמה לוחמים יהודים נוספים ששוחררו יחד איתו בדרך זו.

בהמשך נעצר יפת על-ידי הבריטים פעם נוספת, והפעם נכלא במחנה המעצר שנלר בירושלים לתקופה ממושכת יותר.

בעקבות מעצרו השני, פנה אביו חיים לנשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי, אז ראש הוועד הלאומי, שהיה ידידו, וביקש ממנו לעשות כל שניתן על מנת לשחרר את הבן, אך בן-צבי השיב כי אין ביכולתו לעשות דבר. "כמה בנים יש לך?", שאל בן-צבי. "שניים", השיב האב. "תסתפק בבן השני", ענה בן-צבי.

גדעון יפת (משמאל) מפקד צוות מרגמה, 1948

עם סיום המנדט הבריטי שוחרר יפת. במלחמת השחרור השתתף יפת בקרבות על ירושלים כלוחם בגדוד מוריה, נטל חלק בליווי השיירות לירושלים ופיקד על צוות מרגמה.

סוף דבר

זמן קצר לאחר תום המלחמה רצה גדעון יפת ללמוד משפטים. אפשרויות ללימוד משפטים לא היו קיימות עדיין במדינת ישראל הצעירה, ולכן יפת ביקש להירשם ללימודי משפטים בלונדון. להפתעתו, הבריטים אסרו על יפת ללמוד משפטים בארצם, בטענה כי הם עוד זוכרים לו את התיק הפלילי נגדו מתקופת המנדט כפעיל בארגון ההגנה. עקב כך, יפת נסע לפריז, למד צרפתית והשלים את לימודי המשפטים באוניברסיטת סורבון. לאחר מכן שב לישראל, הקים בירושלים משרד משגשג לעריכת דין שהיה פעיל במשך יותר מחמישים שנה, שייחודו היה בכך ששירת את אוכלוסיית מזרח ירושלים הערבית. יפת לימד עצמו ערבית על שלל ניביה, גייס שותף ערבי והיה במשך עשרות שנים דמות מוכרת ואהודה בקרב יהודי וערביי ירושלים.

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.