יומן מסע: שנתיים של תלאות, על דף סידור תפילה

תגובות

מאת: שלמה פרלשטיין •

משה ורבקה פרלשטיין, הוריי ז"ל, נולדו בצ'כוסלובקיה. שניהם עברו את השואה, כאשר אבי איבד כמעט את כל משפחתו, ואמי איבדה את הוריה וכמה מאחיה. הוריי נפגשו סמוך לסיום מלחמת העולם השנייה בעיר קושיצה במסגרת קבוצה שהכינה עצמה לעלות לארץ ישראל. הם התארסו והחלו בדרך הארוכה לכיוון ארץ ישראל.

כדרכם של יהודים מאמינים, אבי נשא את סידור התפילה שלו לכל מקום אליו הלך. העניין המיוחד בסידור הזה, הוא שעל גבי הדף האחרון בספר ערך אבי רישום בכתב יד של כל ה"מסעות" שעברו הוריי בדרכם ארצה: החל מקושיצה, דרך צ'כוסלובקיה, משם לאוסטריה, גרמניה, צרפת וקפריסין. תוך כדי המסע הזה הם אפילו זכו להתחתן.

הדף האחרון בסידור התפילה ובו תיעוד המסע שעשה אבי

אני זוכר שעוד במהלך חייו של אבי יצא לי לעיתים לראות את סידור התפילה הייחודי הזה, ולאחר שהלך לעולמו, נטלתי אותו למזכרת. מאז, בכל פעם שאני מוציא את הרשימה הזו מהמגירה, היא מעוררת בי התרגשות והערכה רבה. התרגשות, שכן הדף הזה משמש כעדות אילמת לכל התלאות שעבר הזוג הצעיר, שלמרות הסבל והאובדן של בני משפחתם, שניהם לא איבדו דבר אחד – את האמונה. הם המשיכו להאמין בבורא עולם ובארץ המובטחת לעם ישראל. רגשי ההערכה שהדף הזה מציף בי עולים מכיוון שהדבר ממחיש את הנחישות, ההקרבה, ההתמדה והרצון העז של כל אותם יהודים ניצולי השואה לעשות הכל כדי להגיע לארץ ישראל.

תעודות העלייה של הוריי, משה ורבקה ז"ל

לאחר שנתיים בדרכים הצליחו הוריי להגיע לארץ, מספר חודשים לפני הקמת המדינה. הם שוכנו בשיכון עולים, ואבי גוייס להגנה. לאחר הקמת צה"ל אבי שובץ בחטיבת קרייתי, בה שירת עד תום המלחמה.

אבי ז"ל באחד המשלטים בזמן מלחמת השחרור

גם המסמכים הנוספים שנשארו אצלי מתעדים את צעדיהם הראשונים בארץ – החל מקליטה על ידי הסוכנות היהודית, ועד תמיכה במשפחות המגוייסים – כל אלה מלמדים אותנו שאפילו לפני 70 שנה היו מוסדות שהשתדלו ופעלו כדי שהמדינה שבדרך תוקם באופן מסודר, תוך דאגה להמוני העולים שהגיעו ולמשפחותיהם. לדוגמא, 'כרטיס הקשר למשפחת חייל' שמופיע פה, היה לפעמים הדבר היחידי שהיה לאשה צעירה, כמו אימי, שנשארה לבדה בבית כאשר בעלה נלחם אי שם, ללא כל אמצעי התקשרות אליהם אנו רגילים היום.

כרטיס קשר למשפחת חייל של אבי, 1948

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.