שרד את השואה וניצל מירי צלפים בירושלים

תגובות

מאת: משה רז (רוזנפלד) •

אבי, מאיר רוזנפלד (רז) ז"ל,  נולד בעיר חוסט (כיום באוקראינה) באפריל 1920. לאחר ששרד את השואה החליט להגיע לארץ ישראל, הוא עלה באיטליה על אוניית "כ"ג יורדי הסירה" שנתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה גורשו למחנה המעצר בקפריסין. בהמשך הוא שוחרר מהמחנות בקפריסין ודרך מחנה המעבר בעתלית קיבל את כרטיס הכניסה לארץ ישראל בתאריך 15 למרץ 1947.

תעודת בקשת ההתאזרחות של אבי
כותרת העיתון המבשרת על שחרורו של אבי, 20 באפריל 1948

לאחר תקופת התאקלמות באזור חיפה הוא עלה לירושלים ושם התגורר בביתם של קרובי משפחה שעלו לפני השואה והשכירו חדרים לרווקים. אבי ואימי תכננו את חתונתם באותם ימים, והוא מצא עבודה כמלטש יהלומים בבית חרושת שהיה ממוקם בתוך צריף בקצה שכונת גבעת שאול שבמערב ירושלים, ממש מול מושב הזקנים, מה שנקרא היום שכונת הר נוף.

חתונת הוריי בירושלים, 29 בפברואר 1948

אני זוכר שבעבר סיפר לי אבי על אחד האירועים החריגים שהתרחשו שם, אירוע שכמעט עלה לו בחייו:

"במהלך אחד מימי העבודה שמענו לפתע יריות שפגעו בפח של המלטשה והשמיעו קול מפחיד. מתוך סקרנות, אני והעובדים האחרים יצאנו מתוך המבנה כדי לראות מי יורה ומאיפה. מאוחר יותר התברר לנו שעמדנו עם הגב לכיוון הצלפים שהיו ממוקמים בליפתא. לפתע נשמעה ירייה נוספת, ואחד הכדורים חדר לגב שלי ויצא מן החזה. הובהלתי לבית חולים ומאז שהחלמתי לא חזרתי לאותו מקום עבודה".

אירוע הירי, שאף פורסם בעיתונות של אותה התקופה, השפיע רבות על אבי. למיטב ידיעתי הוא שוחרר משרות צבאי בעקבות הפציעה, ואת שירותו הצבאי העביר כמילואימניק בהג"א. אפשר לומר שסימני הכניסה והיציאה של אותו כדור נשארו כצלקת וכעדות על גופו של אבי עד מותו.

עיתוני התקופה מדווחים על אירוע הירי שבו נפצע אבי, 29 בדצמבר 1947

מעניין לציין שלמרות האירוע אבי לא חשש מערבים, אני זוכר שלאחר מלחמת ששת הימים הוא עודד אותי לצאת איתו לסיור מקיף ברחבי השומרון וביהודה, חרף התנגדותה של אימי.

סיפוריו של אבי על תקופת הקמת המדינה ליוו אותי במשך שנותיי כילד ונער. בגיל הבגרות הארוע הזה נטע בי מוטיבציה רבה לקראת הגיוס לצה"ל, וכאשר ישבתי בעצמי כחייל במלחמת ההתשה והכדורים מהצד המצרי שרקו מכל העבר, נזכרתי באבי ובמעגלים של חיינו כאן בארץ ישראל.

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.