בזכות תמונה ואילן יוחסין: בן לניצולת שואה גילה בני משפחה שנעלמו

תגובות

פיני דורון בן ה-74 מהוד השרון הוא משתמש MyHeritage ותיק שבנה במשך שנים ארוכות עץ משפחה ששורשיו מגיעים עד שנת 1800. פיני חשב שכבר ראה הכל, עד שקיבל הודעה עם תמונה משפחתית ישנה. הפעם, הוא הבין מייד, מדובר בתגלית יוצאת דופן.

"אני מקבל מספר רב של פניות מאנשים שחושבים שהם קשורים אליי משפחתית", אומר פיני. "בדרך כלל אני ספקן לגבי הקרבה שלי אליהם, לכן אני מבקש בנימוס מכולם להסביר לי כיצד אנחנו קשורים. גם במקרה הזה,  כאשר קיבלתי את הפנייה, כתבתי בתגובה שאשמח לדעת מה הקשר המשפחתי בינינו", הוא נזכר.

"למען האמת, באותו הזמן הייתי פחות או יותר בתחילת מחקר ההיסטוריה המשפחתי שלי", נזכרת מרישה גלברייט, פרופ' לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת אלבמה שבארה"ב. "חיפשתי קצות מידע בכל מקום אפשרי. אבל כשראיתי את עץ המשפחה של פיני ב-MyHeritage ידעתי שזה קשור אליי, רק לא ידעתי איך. בקיצור, לא היה לי מושג איך להוכיח לו את איך אני קשורה לאילן שלו, אז פשוט שלחתי את התמונה היחידה שהיתה לי, שחוץ מסבתא שלי, לא ידעתי מי בכלל האנשים שמופיעים בה. ואז הוא ענה לי 'ברוכה הבאה למשפחה'. התשובה הזו שלו כמעט גרמה לי לבכות".

משפחת פיבקו. עומדת ראשונה מימין, סבתא של פיני. יושבת ראשונה משמאל, סבתא של מרישה

מבצע ההצלה

משפחת פיבקו גרה בעיר ולוצלאווק שבפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נותרו במקום סבו וסבתו של פיני – פנחס קולסקי ואשתו רחל (לבית פיבקו) ביחד עם שני ילדיהם מירקה וסאמק. אביו של פיני ניצל לאחר שהוא ושני אחיו נשלחו לפני המלחמה לארץ ישראל לעבוד את אדמות המשפחה בכפר אתא. "בגלל שעיר מגוריהם היתה קרובה לורשה, הם הועברו לגטו ורשה ממש עם תחילת המלחמה, סביבות 1940", מספר פיני. "בגטו סאמק נרצח, וסבי מת ממחלה. כך נוצרה מציאות בה סבתי וביתה מירקה נותרו לבד וחיפשו דרך להחלץ".

קברו של פנחס קולסקי בגטו ורשה. מעל הקבר עומדות רחל ומירקה

בינתיים באותו הזמן, אחותה של רחל, הלנה, גרה בביטחון יחסי מחוץ לגטו ורשה, וזאת כיוון שלאחר שהתגרשה מבעלה היהודי הראשון היא התחתנה בשנית עם אדם נוצרי בשם זיגמונד ברדה. "אביהן של רחל והלנה לא היה מוכן לשמוע על הקשר הזה. לכן, כשהיא נישאה לנוצרי הוא ביצע עליה את מנהג הקריעה", אומר פיני. "אחיותיה ניסו פה ושם לשמור איתם על קשר, אבל בגלל הנתק שהכריז האב הקשר הזה הלך והתרופף". אבא של הלנה ורחל, שנפטר סביב 1930, לא יכול היה להעלות על דעתו שדווקא האדם שבגלל זהותו הדתית החליט לנדות את ביתו, יהיה זה שיציל לא רק אותה, אלא גם צאצאים אחרים שלו.

כשהלנה סיפרה לזיגמונד שאחותה נמצאת בגטו לבד עם ביתה, הוא החליט להחלץ לעזרתן למרות הסיכון הכרוך בכך. "זיגמונד היה איש עסקים מוצלח מאוד, עם שטחים רבים שעליהם נבנו בתים וטירות. בנוסף לכך היו לו כנראה קשרים רבים, והדבר פתח בפניו דלתות שהיו סגורות בפני אחרים", מסבירה מרישה. "הוא ניצל את הקשרים האלה כדי לזייף מסמכים עבור רחל וביתה, מה שאיפשר להן לחמוק מהגטו".

הלנה ברדה, סבתא של מרישה. היא ובעלה הנוצרי הצילו את המשפחה
זיגמונד ברדה. נוצרי פולני שהציל את משפחתה של אשתו היהודייה

אבל המבצע לא נגמר כאן. זיגמונד והלנה הצליחו לאסוף את השתיים אחרי ההיחלצות מהגטו והחביאו אותן באותן טירות נטושות שהיו בבעלותם לאורך כל המלחמה. במקביל הצליחו לזייף עבורם מסמכים נוספים שאפשרו להם לצאת משטח פולין לשווייץ, ומשם, ב-1949, עלו השתיים ארצה.

"שנים של נתק הסתיימו בזכות תמונה ששרדה ועץ משפחה באתר MyHeritage. מאז שהתחלנו לשוחח גיליתי שמעבר להיותה של מרישה בנאדם נפלא, היא גם חוקרת בחסד", אומר פיני. "היא הקימה בלוג בו היא כותבת בצורה אישית וסוחפת את הממצאים המעניינים שלה. הכל אצלה מסודר, מגובה במסמכים, והיא יודעת איך להגיע כמעט לכל דבר. בשל הרקע האקדמי שלה היא אפילו למדה פולנית, דבר שמן הסתם מסייע לה מאוד גם במחקר הגנאולוגי".

הגלגל מתהפך

בתום המלחמה ורשה היתה הרוסה מההפצצות. גם השטחים והבתים הרבים שזיגמונד החזיק בהם ספגו פגיעות קשות. הוא והלנה ירדו מנכסיהם לחלוטין, עד שלא היה להם איפה לגור. כעת הגיעה תורם של המצילים לקבל עזרה, שכן מי שנחלץ לעזרתם היתה אשתו לשעבר של סאמק, בנה של רחל אותה הם הצילו זה לא מכבר. לאחר המלחמה הלנה וביתה מירקה היגרו לארצות הברית והשתקעו שם.

"המציאות מתעתעת בנו", אומרת מרישה, שגדלה כנוצריה כל חייה. "במשך שנים נלחשו במשפחה סיפורים על היותנו יהודים, אבל מעולם לא ממש נכנסו לזה. התשובה לשאלה מדוע להתכחש ליהדותנו ומדוע בעצם לא היינו בקשר עם רחל – סוגיות אלה העסיקו אותי רבות. אני חושבת שהטראומה של השואה השאירה צלקת עמוקה בסבתא שלי, מה שגרם לה להעדיף לקבור עמוק בתוכה את יהדותה. אם לא מדברים על זה, אז לא קיים. זו גם כנראה הסיבה שהן לא שמרו על קשר עם רחל ועם צאצאיה בישראל".

מאז שעץ המשפחה קישר בין פיני למרישה השניים מדברים כל שבוע, והם אף נפגשו מספר פעמים גם בארץ, וגם בפולין ביחד עם בני משפחה נוספים. "כשהלכנו לקברים של בני משפחותינו, המראה היה יוצא דופן. מצד אחד של המצבה עומדים יהודים עם כיפה ורבי, ומהצד השני נוצרים עם כומר", פיני נזכר. "אבל מה זה חשוב? בסוף אנחנו בני אדם שהגורל קשר אותנו יחד".

במסע השורשים לפולין. פיני עומד משמאל ולצידו מרישה
העץ המשפחתי של פיני דורון
הקשר המשפחתי בין פיני למרישה

התמונה שהביאה לתגלית – עכשיו בצבע

כדי להפיח חיים בתמונה הישנה שאפשרה את התגלית המרגשת, השתמשו תחקירני החברה בכלי הצביעה האוטומטי – ™MyHeritage In Color ושלחו את התוצאה לפיני ולמרישה. "זה נפלא", אומרת מרישה. "אני הולכת לשתף את התמונה הצבעונית עם המשפחה שלי, כולל דודתי בת ה-90 שבוודאי הולכת להתרגש במיוחד".

התמונה שאפשרה את התגלית – בצבע

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.