האם ילדה בת 12 "חזתה" את מגיפת הקורונה לפני 102 שנים?

האם ילדה בת 12 "חזתה" את מגיפת הקורונה לפני 102 שנים?

בעיצומה של השפעת הספרדית ב-1918 ערך עיתון ילדים בעיר וויניפג שבקנדה תחרות כתיבה לילדי בית הספר ששהו בבידוד ביתי. אחד החיבורים שהתחרו על הפרס נכתב על ידי ג'סי מיינס, ילדה בת 12, שקראה לסיפורה "הלקח של קורונה" •

הקטע שכתבה ג'סי מספר על ילדה בשם קורונה שלא מקשיבה לאמה, שמבקשת ממנה להישאר בבית כדי לא להידבק בשפעת הספרדית. הילדה קורונה לא מצייתת לאמה וכתוצאה מכך נדבקת בנגיף, ולבסוף מתה ממנו.

הטקסט המלא:

"הלקח של קורונה"

השכנה שלנו היא ילדה קטנה וחמודה, אבל מאוד לא זהירה. פעמים רבות אמא שלה אמרה לה: "קורונה יקירתי, כנסי הביתה", אך זו נהגה לענות לאמה ולהגיד לה שהכל יהיה בסדר, ושלא יקרה לה דבר. מכיוון שקורונה הייתה בת יחידה הוריה נהגו לוותר לה, ואמה התירה לה לשהות בחוץ.

כעבור זמן מה פרצה מגיפה שהשם שניתן לה היה "השפעת הספרדית". האם, שחששה מהמגיפה, ביקשה מבתה שוב ושוב להיכנס פנימה. קורונה לא היתה זהירה, ולא הסכימה לבוא הביתה. וכך, לצערנו, הבית המאושר שלידנו הפך להיות בית עצוב מאוד, מכיוון שהילדה הקטנה חלתה.

הוריה ניסו ככל יכולתם להציל את חייה, אך לשווא. לא רק שקורונה הקטנה נפטרה, היא גם הרגה מצער את הוריה היקרים. מילותיה האחרונות של קורונה הקטנה היו: "אני מקווה שקורונה תלמד את כולנו לקח".

"הלקח של קורונה" כפי שהופיע בעיתון הילדים המקומי ב-26 באוקטובר 1918

"הלקח של קורונה" כפי שהופיע בעיתון הילדים המקומי ב-26 באוקטובר 1918

מי הייתה ג'סי מיינס, הילדה בת ה-12 "שחזתה" באופן כה מפתיע את המגיפה הגלובלית הבאה שתוביל לכאוס בינלאומי בסדר גודל אותו אנו חווים כיום?

תחקירני MyHeritage שמצאו את הקטע בעיתון מ-1918, הצליחו לאתר את בני משפחתה של ג'סי וחלקו איתם את התגלית יוצאת הדופן. תחילה נוצר קשר עם בנו של אחיין של ג'סי, פול מיינס, שגר באלברטה שבקנדה. לפול נשמטה הלסת. לא היה לו מושג שאחות של סבא שלו כתבה את הסיפור. הוא שמח מאוד לקבל את הממצא המעניין, ושיתף אותו עם דון, אחיין של ג'סי, שאף הכיר אותה היטב.

"דודה ג'סי הייתה הצעירה מבין תשעה ילדים, והיחידה שלא נולדה באוקראינה. אבא שלי היה אחיה הגדול", סיפר דון. "הכרתי את ג'סי ולחלוטין לא הייתי מודע ליצירה שכתבה כשהיתה בת 12 בלבד. היא הייתה אינטליגנטית ומלאת חיים, חדת מחשבה ובעלת יכולות רבות", ומוסיף כי "היא גם היתה בת נהדרת להוריה. אחרי שכל אחיה עזבו, היא נשארה בבית כדי לסעוד את אימה עד שזו נפטרה בשנת 1945, כשג'סי בת 39. לאחר מכן היא התחתנה וחיה עם בעלה באושר עד שנפטרה ב-1989 בגיל 83. מי דמיין שלפני 102 שנה דודה ג'סי תכתוב על שפעת וקורונה?"

דון אף הצליח למצוא תמונה ישנה של ג'סי שצולמה חמש שנים לפני שהסיפור פורסם:

ג'סי היינס בת ה-7 (יושבת במרכז בשמלה לבנה) עם משפחתה בוויניפג, קנדה, 1913

ג'סי היינס בת ה-7 (יושבת במרכז בשמלה לבנה) עם משפחתה בוויניפג, קנדה, 1913

סופרים בעלי שם עולמי לא יודעים בזמן אמת האם ומתי היצירה שכתבו תהפוך למוכרת ותהדהד בציבור. ילדה בת 12 שבסך הכל כתבה סיפור פשוט לתחרות, יודעת עוד הרבה פחות. מעניין איך היתה מגיבה אם מישהו היה אומר לה שהסיפור שלה יתגלה ויהיה כל כך רלוונטי 102 שנים מאוחר יותר?

"אני יכול רק לנחש," אומר דון. "כפי שציינתי, היא הייתה אינטליגנטית ובעלת עניין רב באירועים שמתחרשים ברחבי העולם. אני חושב שהיא הייתה נדהמת ומופתעת מכך שהסיפור שלה הפך לרלוונטי כל כך היום. אני גם חושב שהיא היתה שמחה לדעת שכל כך הרבה אנשים יקראו את הסיפור שלה בזכות כך". לסיום, אומר דון: "השאלה שהייתי מאוד רוצה לשאול אותה היא איך היא הגיעה דווקא לשם 'קורונה'?!

ג'סי היינס, עומדת רביעית מימין באירוע חתונת הזהב של הוריו של דון, 1970

ג'סי היינס, עומדת רביעית מימין באירוע חתונת הזהב של הוריו של דון, 1970

ג'סי היינס, שנייה משמאל, 1975

ג'סי היינס, שנייה משמאל, 1975