"הריחוק מהמשפחה גרם לי לצלול לתולדות העבר"

רק בדיעבד, אומר נאור ירושלמי, אפשר להבין מדוע החליט יום אחד לצלול עמוק לתוך תולדות המשפחה, ולהישאב לתוך מחקר אינטנסיבי ומרתק שהניב אינספור תגליות משפחתיות שהדהימו אותו ואת קרוביו. "כשהתחלתי במחקר עוד לא ממש הבנתי למה אני עושה את זה", מודה ירושלמי. "היום אני מבין שזה הריחוק החברתי והגעגועים למשפחה שגרמו לי לחקור את תולדות המשפחה. הריחוק הכפוי מיקיריי בהווה – הוא שגרם לי להתעניין בקרובי המשפחה מהעבר".

ירושלמי, בן 58, אב לשלושה המתגורר בנס ציונה, נחשב למשתמש ותיק של MyHeritage (משנת 2013) אך האמת היא שמאז שפתח את החשבון, לא באמת השקיע מאמצים במחקר, בעיקר כי לא מצא את הזמן המתאים לעשות כן. כאיש ציבור במשרה מלאה (ירושלמי מכהן כסגן ראש העיר נס ציונה. ר.מ) היה עסוק מכדי לנבור במסמכים ישנים שעברו מדור לדור במשפחה ולהתפנות למחקר רציני. "לפני כ-20 שנה עשיתי עבודת שורשים, ובניתי עץ משפחה שאותו כתבתי בכתב יד. היו לי גם ניירות ופתקים שבהם הופיעו תולדות המשפחה ששמרתי באיזה תיק, אבל אף פעם לא מצאתי זמן לטפל בהם כמו שצריך". 

אלא שאז פרצה לחיינו הקורונה, ובחודש מרץ נסגרה ישראל בפעם הראשונה. מבודד בביתו, חיפש ירושלמי פעילות בעלת משמעות, בעיקר ללילות הארוכים – ואז נזכר במסמכים הישנים. "בתקופת הסגר החלטתי שהגיע הזמן לקחת את כל הדפים וכל הפתקאות שהיו ברשותי ושעברו במשפחה, בהם היו מתוארים תולדותיה – מי התחתן עם מי, מי נולד למי, ולהעביר אותם בצורה מסודרת למערכת MyHeritage. היה לי חשבון בסיסי, בתצורתו החינמית ומיד כשהתחלתי לעבוד, הבנתי שתהיה לי תועלת רבה יותר מהחשבון, אם אשלם על מנוי".

סבא רבא שלום פרנקל (עומד משמאל) עם אשתו הראשונה שיינה (בכיסוי ראש) ולצידה משמאל אחותה בשקה, עמה התחתן לאחר פטירתה של שיינה

בני הדודים שנפלו במלחמת השחרור

ירושלמי החל להזין את המידע מהניירות לאילן היוחסין ומהר מאד זיהה כמה טעויות שעברו בירושה. "רק כשאתה מזין את הפרטים, אתה מזהה פתאום באגים במידע. פתאום השם הזה לא מתאים, והתאריך הזה לא מדויק. אבל זה לא מפתיע – אחרי הכל הניירות הללו נכתבו לפני עשרות שנים, התבססו על הזיכרון של אנשים, ולא היו מערכות טכנולוגיות שאפשרו לעשות סדר במידע. לגבי חלק מהטעויות לא היה הרבה מה לעשות, כי כבר אין את מי לשאול, אבל לשמחתי הוריי עמדו לצידי וסייעו לי רבות בניתוח המידע". 

ככל שהזין את המידע באילן ב-MyHeritage, קיבל נאור גם הרבה "התאמות חכמות" לפרופילים באילן. במקצוענות השמורה לגנאולוגים ותיקים, בחן כל התאמה בעין ביקורתית, ואישר אותה רק לאחר הצלבה מול מקורות נוספים, כדי לוודא שלא לבצע טעות נגררת, שתשפיע בהמשך על האילן. "במקביל, הרחבתי את האילן ככל שיכולתי, לא רק אחורה בדורות אלא גם לרוחב לענפים הנלווים למשפחה, וככל שהוספתי מידע גם מצאתי עוד ועוד מידע חדש". 

כדי להתעמק יותר, ולהבין את ההקשר הרחב של הסיפור המשפחתי, נאור איתר גם ספרי היסטוריה וספרי זכרונות שמתארים חיי משפחה ותולדות קהילות בארץ ובעולם. "המשפחה מצד אימי חיה ב"יישוב הישן" ברובע  היהודי בירושלים ובצפת העתיקה, ולמדתי הרבה על החיים שם בראשית המאה ה-20. אבל מה שהיה אפילו יותר מעניין זה להבין איך חלק מבני המשפחה, וביניהם סבי וסבתי, מרדו באווירה ובמגבלות של התקופה וכבר בגיל צעיר פרצו החוצה לחיים מודרניים ועצמאיים. סבי חבר בגיל העשרה שלו לחלוצים בגליל, ובהמשך אף התגייס איתם לגדוד העברי. סבתי ואחיותיה יצאו מהרובע היהודי לעיר החדשה, ואף ניסו לטעום מחיי הקיבוץ והעיר המודרנית.

כאח שכול, שאיבד את אחיו יואב בשנת 1977 באסון הנ"ד, התעניין ירושלמי במיוחד במידע אודות בן דודה של אמו, יהושע פרנקל ז"ל, שנפל במלחמת השחרור ברובע היהודי, בעמדה שעל גג בית-הכנסת "ניסן בק". אלא שהמידע שגילה ב-MyHeritage, היה מעל ומעבר למה שציפה. 

ראשית, הוא חיפש את התיק האישי של פרנקל ז"ל, "סגן ירמיהו" כפי שכונה באצ"ל, בארכיון האצ"ל שבמכון ז'בוטינסקי. הסתבר שמשום מה דווקא התיק הזה לא נסרק ולא היה זמין ברשת. לבקשתו נסרק התיק ונאור אף העביר אותו לבני המשפחה המורחבת. 

יהושע פרנקל ז"ל. נפל במלחמת השחרור ברובע היהודי

אבל ההפתעה הגדולה הגיעה בהמשך, כשירושלמי גילה לראשונה, כי שני בני דודים נוספים של אמו, שקודם לא ידע על קיומם, נפלו אף הם במלחמת השחרור בירושלים. יצחק ברוך ברגמן ז"ל נפל בשער מנדלבאום, ויעקב גבריאל צייגר ז"ל, נפל בשכונת אבו תור. "זו הייתה הפתעה גמורה", הוא מספר. "אנחנו משפחה שלאור הנסיבות רגישה מאד לנושא, ומעולם לא שמענו על בני הדודים הללו שנהרגו במלחמה". 

בני הדודים יעקב גבריאל צייגר (מימין) ויצחק ברוך ברגמן (משמאל) ז"ל. נפלו במלחמת השחרור

ירושלמי עשה שימוש נבון גם ברשת, כשהחליט לא רק להוסיף אנשים לאילן, אלא ליצוק תוכן ולהזין כל מידע שיכול היה למצוא ממקורות נוספים ברשת, כולל ארכיונים דיגיטליים, ספרי קהילות, ספרים ומאמרים שמצא. תוך כדי חיפושים אודות מקור שם משפחתו, ז'רוזולימסקי, מצא פרט מידע שסיקרן אותו במיוחד. אביו של הסופר המפורסם ליאון יוריס, מחבר הספר "אקסודוס", נשא את אותו שם משפחה, בטרם היגר לארה"ב ושינה את שמו ליוריס. "לשנינו שורשים מאותו איזור בגבול פולין-אוקראינה של היום, שם משפחה זהה, נראה היה שהכל מתחבר ומאוד רציתי לגלות שאנחנו קרובי משפחה". 

אבל כחוקר שורשים מקצועי, ירושלמי התעקש להוכיח את המידע ולהצליב אותו מכמה מקורות שונים, בטרם יצרף את הסופר המפורסם ומשפחתו העניפה (כולל בני דודים בישראל) אל אילן היוחסין שלו. "השקעתי בזה זמן רב של מחשבה – ישבתי והתבוננתי באילן היוחסין, כמו שרואים בסרטים כשהבלש מסתכל על העדויות שעל לוח נעצים ומנסה לפענח את המקרה – וניסיתי לפצח את זה ולהבין את הקשר, עד שזיהיתי שיש אדם בענף של יוריס, לכאורה דוד של סבא שלי, שפשוט לא מתחבר ולא מופיע בשום רשומה. כשחיפשתי עוד מידע עליו, גיליתי שאין שום אפשרות שאנחנו קשורים. המשפחה שלהם אמנם הגיעה מאותו אזור – אבל מעיירה אחרת, שנמצאת 150 ק"מ מזרחה. בצער רב, נאלצתי להיפרד מהמחשבה שאני ויוריס קרובי משפחה, אבל למדתי מזה המון על הדרך שבה צריך לבצע מחקר". 

“סלון ספרותי" בחנות הספרים היהודיים "ספריית כהן" של סבא וסבתא מצד אמו של ירושלמי, בריו דה ז'נירו

סבו של ירושלמי מצד אביו, שמואל אליהו כהן נואם בטקס חג שבועות של קק"ל בריו דה ז'נרו

נעזר בשני הוריו ששמחו לתרום את חלקם במחקר והיה להם בו חלק חשוב, החל למפות ענפי משפחה שעליהם ידע מסיפורים שעברו בירושה. " המשפחה הישירה שלי הגיעה לארץ מברזיל, אבל זה רק דור וחצי אחורה", הוא מספר. "הסתבר כשהולכים יותר אחורה, מגלים דברים עוד יותר מעניינים, והשורשים מגיעים לארץ ישראל, מזרח אירופה וארגנטינה. כל מיני ענפים משפחתיים אבודים קמו פתאום לתחייה, גיליתי למשל, שכמה בני משפחה של אמי היו בשבי הירדני אחרי מלחמת השחרור – גם מהרובע היהודי וגם מנהריים. 

אחת המטרות שהציב לעצמו, מספר ירושלמי, היתה למצוא אנשים בני גילם של הוריו שעדיין בחיים. "המטרה הזו אכן הושגה, ובזכות המחקר ההורים שלי חידשו קשרים עם אנשים מהעבר. זה לבד היה שווה את העניין. דבר נוסף שגיליתי והיה בעיני מרתק, זה שהחיידק הפוליטי הוא כנראה גנטי במשפחה שלנו. מצאתי שיש לי בני דודים רחוקים שגם הם פעילים מאד בפוליטיקה המקומית. מצאתי בת דודה רחוקה שהיא כיום חברה מועצת העיר אשקלון, ובן דוד רחוק נוסף שהוא חבר במועצה אזורית תמר. בעלה של בת-דודה רחוקה נוספת כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים, וגם דוד של אמא שלי, יצחק פרנקל, היה סגן ראש עיריית חדרה". 

הוריו של ירושלמי ב"דייט" בריו דה ז'נירו

הדוד מארגנטינה 

אחד מהרגעים המרגשים של המחקר המשפחתי, במסגרתו בנה ירושלמי אילן יוחסין ובו כ-1500 איש, הכולל תמונות רבות ומסמכים, הוא הודעה שקיבל ממשתמשת נוספת של MyHeritage. "אחרי כמה חודשים טובים של מחקר פתאום התקבלה הודעה מאיזו גברת, שהתעניינה בענף של פרנקל כי סבא רבא שלה היה פרנקל. היא סיפרה שסבא רבא שלה הוא מארגנטינה. שאלתי מהו שמו ובדקתי בניירת המקורית שהיתה לי, והיה רשום לי במפורש שהאדם הזה נולד במצרים. בדיעבד התברר שבניירת שעברה מדור לדור היתה טעות – סבא של סבא שלי, שיצא מרוסיה באמצע המאה ה-19, עבר בארגנטינה בחוות הברון הירש, ומשם המשיך למצרים ולארץ ישראל. התברר לי שהיה לו בן שנותר בארגנטינה, והוא הסבא רבא של אותה משתמשת. כך  סגרנו מעגל משפחתי אחרי מאה שנה, והגילוי הזה לא יכול היה לקרות, אלמלא המחקר. 

נאור ירושלמי. "כשהתחלתי במחקר לא הבנתי למה אני עושה את זה. היום אני מבין היטב"