המכתב שגילה: סבא-רבא החביא אחיות יהודיות והצילן מידי הנאצים

קרולינה יוז'יק, ילידת פולין אשר חיה בשבדיה, נהגה לשמוע את סבה מספר כיצד הציל אביו שתי אחיות צעירות בזמן מלחמת העולם השנייה והעניק להן מקלט.

סבה הפולני של קרולינה, שהיה כבן 12 בזמן המלחמה, נזכר איך אביו, סטניסלב יוז'יק, עבד בשדות ליד ביתו, כאשר נתקל בצמד אחיות שהיו פצועות ומדממות. הוא החליט לקחת אותן הביתה ולטפל בהן, כשהוא מבין עד מהרה שהן יהודיות. האחיות סיפרו לו שהוריהן נהרגו ושהן עברו דרך ארוכה בניסיון למצוא מקלט בטוח. סטניסלב סיכן את חייו והסתיר אותן בעליית הגג שבביתו משך קרוב לשנתיים, כשהוא שומר את נוכחותן בסוד מפני שכניו.

זה היה סיפור יוצא דופן, אך הוא נותר בגדר סיפור, עד לפני כשנתיים, אז סבה של קרולינה גילה שברשותו כמה מכתבים ישנים שכתבו האחיות לאביו. הוא הוציא אותם מהמגירה, שם נחו משך שנים, והראה אותם לקרולינה: עדות מוחשית למעשה הנדיבות האמיץ של סבא רבה שלה.

אחד המכתבים והמעטפה הממוענת לסטניסלב יוז'יק, שנשלחו מן האחיות שהציל

השבוע פורסם הסיפור המרגש בארץ ובעולם, בין השאר באולפן החדשות של Ynet, ב-CNN, ובאתר The Times.

"לא נשכח לעולם"

"ודאי תופתע לקבל את המכתב הזה", כך נפתח המכתב הראשון. "הוא נכתב על ידי פלה ו-ידוויגה קייזמן מוורשה, ואנו אסירות תודה לך. חלף זמן רב מהיום בו נפרדנו ממך לשלום. אך עם זאת, לא הבענו את תודתנו החמה על כל הטוב שעשית למעננו. לא נשכח לעולם את המעשה האצילי שבהצלת חיינו, וכל דבר שעשית למעננו חקוק בזיכרוננו; קשה להביע במכתב את הבעת התודה העצומה והקשר העמוק שאנו חשות כלפיך. אנו מודעות לכך שחייך עמדו בסכנה בשל נוכחותנו. אנו חשות יראת כבוד כלפיך, כמי שעשה את המעשה הנפלא ביותר של הצלת חיי אדם, שכן היו כה מעטים, נאצלים, שהקריבו עצמם למעננו, היהודים, אשר סבלו כל כך. תודה לאל, אנחנו בחיים, והותרנו מאחור את כל החוויות הנוראיות והסבל".

האחיות המשיכו לספר במכתב כי הן שוהות לעת עתה על אדמת גרמניה המשוחררת, וכי שתיהן נישאו. הן ביקשו את מידת הנעליים של סטניסלב, עם הסבר שברצונן לשלוח לו זוג נעליים, ושאלו אודות משפחתו והחווה שלו. "אנו מתעניינות מאוד בהכל ורוצות לקבל את התמונה המלאה", כתבו. "נא קבל את ברכותינו הלבביות ביותר והאיחולים הטובים ביותר." על המכתב חתמו פלה ו-ידוויגה קייזמן.

ידוויגה קייזמן, סבתה של קארן

פליציה (פלה פייגה) קייזמן, אחותה של ידוויגה ודודה-רבתא של קארן

בינואר 2021 שוחחו קרולינה ואביה על המכתבים, וקרולינה החליטה להיכנס לעובי הקורה של הסיפור. המכתבים היו ישנים מאוד, וכתב יד והשפה הארכאיים הקשו על הקריאה וההבנה – אך שמות האחיות היו ברורים מספיק. אולי, בעזרת פרטים שדלתה מהמכתב, היא תוכל לחפש את הנשים הללו ולברר מה קרה להן לאחר שאיבדו קשר עם סבא-רבא שלה?

קרולינה חיפשה את השמות ב-MyHeritage ועד מהרה מצאה אילן יוחסין השייך לאישה בשם קארן נורמן מניו יורק, ובו זוג אחיות עם שמות, גיל ומוצא תואמים. קרולינה יצרה קשר עם קארן והבינה שהתגלית אמיתית: היא מצאה את נכדתה של אחת האחיות שסבא-רבא שלה הציל.

"היו לי דמעות בעיניים, כל כך שמחתי לשמוע שהן ניצלו", סיפרה קרולינה לכתבת CNN בראיון לכתבה שפרסמה על הסיפור.

הדרך היחידה לשרוד

"הצטרפתי ל-MyHeritage משום שאנחנו פשוט לא יודעים מה עלה בגורלם של בני המשפחה", אומרת קארן. סבתא של קארן, פלה (פליציה), ודודה-רבתא שלה, ידוויגה, כמעט שלא סיפרו על חוויותיהן מן המלחמה. אחד הפרטים המעטים שכן הזכירו היה אודות אדם שהציל אותן בפולין. נדמה היה שהן איבדו איתו את הקשר וכי הן חיפשו אותו משך שנים. למעשה, אפילו היה ברשותן תצלום של האיש, אותו שמרו.

תמונתו של סטניסלב יוז'יק, שנשמרה על ידי האחיות אותן הציל

"הדבר היחיד שידעתי היה שמישהו הציל אותן והחביא אותן בביתו. אנחנו לא יודעים היכן הן היו בשאר המלחמה", אומרת קארן. "אני יודעת שהן הגיעו לעיר במברג שבגרמניה לפני שעזבו את אירופה. אני יודעת שסבי וסבתי נפגשו בעיר בשם לוקוב, שם נולד סבי, ושאחרי שהם נישאו היה עליהם להתחבא – כנראה משום שסבי היה פרטיזן".

קארן (מימין) ביחד עם פליציה

"הבעיה היא שאמא שלי ודודתי לא סיפרו הרבה על המלחמה", אומר אביה של קארן, מוריס נורמן. "אבי, חנוך, לעתים פלט פרט כזה או אחר, אבל מלבד זאת, הוא לא דיבר על הנושא. לעתים, כשישבתי איתם ודחקתי בהם שוב ושוב, היה אחד מהם נותן לי פרטים בסיסיים, אבל לא את הסיפור המלא".

"היו להם דברים שהם לא רצו שיידעו", אומרת קארן. "אנשים רבים שיקרו, משום שזו הייתה הדרך היחידה לשרוד. זו גם דרך לשכוח".

ידוויגה (משמאל) ופליציה

מוריס מתאר את הסיפור שהצליח לחבר מן הפרטים השונים: "לפי הידוע לי, נראה שהזוג הצעיר שאסף אותם לביתו היו אנשים טובים מאוד. הם הביאו להם אוכל ודאגו להם ככל הניתן. אני לא יודע איך בדיוק הגיעו אמא שלי ודודה שלי לחווה שלהם, אבל אני יודע שהן חיו בבית למעלה, בעליית הגג, משך שנים ספורות, כמו אנה פרנק. בלילות, הן היו יוצאות מעליית הגג אל השדות וגונבות תירס ותפוחי אדמה, עושות מה שעליהן לעשות כדי לשרוד וחוזרות חזרה".

"זה היה מצב מתוח מאוד", הוא מוסיף, "משום שהמצילים חששו שהגרמנים או שפולנים אחרים שגרו באזור יתפסו אותם. פולנים רבים לא היו ידידותיים כלפי היהודים, אבל עובדה שהיו גם כאלה שחשו אהדה למצוקתם וניסו לסייע ככל שיכלו, כמו אלה שהצילו את אמי ודודתי. הם סיכנו את חייהם, משום שאם היו נתפסים, הגרמנים היו יורים בהם בוודאות. השכנים כלל לא ידעו, משום שהמצילים שמרו על העניין בסוד. איש לא ידע שהן מתחבאות בקומה העליונה. לו ידע מישהו, הוא היו מספר לגרמנים ומקבל פרס על הסגרת האחיות".

מוריס אומר שמשום שלא היה לאימו ולדודתו כסף ומשום שהיו צעירות מכדי לעבוד, לא היה ביניהן הסדר כספי. "לעתים אני חושב על אמי ודודתי", אומר מוריס. "כן, הן היו ניצולות, הן היו מדהימות… אך עם זאת, הן היו שתי ילדות צעירות ללא השכלה, שכל חייהן נהרסו בגלל המלחמה".

"אני יודע בוודאות שידוויגה ופלה הושמו במעצר באירופה", אומרת קארן. "הן לא היו פרטיזניות, אבל הן שיתפו פעולה עם הפרטיזנים. ניתן לומר שהיה עליהן לעשות דברים יוצאי דופן על מנת לשרוד", מסכמת קארן.

האחיות ידוויגה (משמאל) ופליציה

לרוע המזל, שתי האחיות כבר לא בחיים כדי לממש את הקשר המחודש עם המשפחה שהצילה אותן. דודה-רבתא של קארן, פלה, שהייתה קרובה מאוד לקארן, מתה לאחרונה בגיל 103. קארן מאמינה שסיבת המוות היא הבדידות שחשה לאור הגבלות הקורונה. "היא עברה ניתוח לב וחשה בטוב, ואז היא שבה לבית הדיור המוגן שבו התגוררה. בגלל הקורונה, הם ביקשו מכולם להישאר בתוך הבית והיא לא יכלה לפגוש אף אחד. לא הרשו לה לדבר עם אנשים, והיא פשוט לא יכלה לחיות כך".

קרולינה חוותה טרגדיה דומה עם סבה: הוא סבל מדמנציה ולאחר שנפל סבל מחבלת ראש. כשהלך לעולמו לאחרונה, קרולינה ואביה – שהיה קרוב מאוד לסבה של קרולינה – לקחו את מותו באופן קשה מאוד, אך לפחות עלה בידם לחלוק עימו את התגלית שלהם לפני מותו. "סבי התרגש מאוד", אמרה קרולינה ל-CNN. "עמוק בתוכו הוא ידע שהן בחוף מבטחים".

קרולינה יוז'יק, משתמשת MyHeritage שסבא רבא שלה הציל את האחיות

כעת, אולי המשפחות האבלות יכולות למצוא נחמה זו בזו, אחרי שסוף סוף חידשו את הקשר, בזכות אותו מעשה הנדיבות שנעשה לפני שנים רבות כל כך, ושחיבר את אבותיהן ואימהותיהן לעד.