תיק ה-KGB, מסך הברזל ותעלומה בת עשרות שנים

אחרי אינספור ניסיונות שעלו בתוהו לאתר את בני משפחתו שנעלמו בברה"מ לשעבר בתקופת מסך הברזל, הניח רני מרקוביץ כי לעולם לא יצליח לסגור מעגל עבור סבו שנפטר. דודתו של רני, היחידה שיכולה היתה לשפוך אור על התעלומה המשפחתית, חלתה באלצהיימר והמידע היקר הפך בלתי נגיש. מרקוביץ הניח שהגיע למבוי סתום.

אלא שלפני מספר חודשים, נתקל מרקוביץ בכתבה שפורסמה בתקשורת על סיפור הצלחתה של חברת MyHeritage לאתר קרובי משפחה אבודים ותקווה מחודשת ניצתה בליבו, כשהבחין בשמו של האיש שפיצח את אותה תעלומה: גלעד יפת, מנכ"ל ומייסד MyHeritage, חבר ילדותו.

מרקוביץ פנה ליפת בפייסבוק וביקש את עזרתו, תוך שהוא מציין כי הוא מודע לכך שמדובר במשימה קשה, אולי בלתי אפשרית. באותה נקודת זמן, לא ידע מרקוביץ כי בלתי אפשרי הוא מושג שלא קיים ב-MyHeritage. יפת נענה מיד לאתגר וביקש עוד פרטים. מכאן והלאה, הכל קרה מהר מאד.

תמונה לא מזוהה ושם לא ידוע

מאז נפרד בפעם האחרונה ממשפחתו, בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ביקש הסופר וחוקר הציונות שבתי בית צבי (בסקין) למצוא את יתר אחיו שעמם אבד הקשר בתקופת מסך הברזל, אך כל מאמציו עלו בתוהו. האחים נותרו מאחור תחת השלטון הסובייטי ועקבותיהם נעלמו.

לפני למעלה מ-30 שנה, כשהיה תלמיד בחטיבת הביניים, הכין הנכד רני מרקוביץ, היום בן 47, עבודת שורשים בה הציג את הקשרים המשפחתיים והשמות של בני המשפחה. כחלק מהעבודה על אילן היוחסין הקליט ראיון עם הסב שבתי. ההקלטה ואילן היוחסין, כתב מרקוביץ ליפת, אבדו בעת מעבר דירה.

עבודת השורשים של רני מרקוביץ מתקופת בית הספר

ברשותו היה מידע מועט אודות סבו. שבתי (שפטל) בסקין, יליד סלוצק שבבלארוס, היה פעיל ציוני שנשלח בשנות ה-20 למאסר בגין פעילות ציונית אסורה בגולאג שבהרי אוראל. עם שחרורו נשלח לסטלינגרד ומשם נדד לניקופול שבאוקראינה, שם נולדו שתי בנותיו (אמו של רני ואחותה). "כאשר פלשו הגרמנים לשטח ברה"מ", כתב מרקוביץ ליפת, "נמלטה המשפחה מזרחה. סבי היה חובב רדיו ואגב כך קלט דיווח של חובבי רדיו נוספים באזור החזית לפיו הגרמנים רוצחים את היהודים. תוך התקדמות מזרחה ולאחר נדודים, הגיע עם משפחתו לארמניה. עם סיום המלחמה החליט לממש את החזון הציוני ולעלות לישראל".

מרקוביץ סיפר כי בעבר נתקל בתמונה משפחתית בה היו מצולמים אישה וילד. דודתו סיפרה לו כי סבו קיבל את התמונה הזו לאחר סיום המלחמה מאלמנתו של אחד מאחיו מאזור לנינגרד (סנט פטרסבורג). "אין לי את התמונה הזו שאבדה ככל הנראה כשדודתי עברה לדיור מוגן ואין לי תרשומת עם שמה של הגברת", כתב ליפת.

לבסוף ציין כי ב-2003 ביקר בבלארוס והגיש לארכיון בקשה לאיתור מסמכים על משפחת הסב. באחד המסמכים הופיע שמה של גברת בשם פולינה יוסיפובנה בסקינה. "אינני זוכר כיום על סמך מה הגשנו את הבקשה לקבלת מידע לפי השם של הגברת הזו דווקא. זה בגדול, כל מה שיש לי. מקווה שנצליח לעשות עם זה משהו (הגם שאני פסימי)", חתם את מכתבו.

יפת ריכז את המידע המועט שעמד לרשותו וניסה לאתר את פולינה יוסיפובנה בסקינה במאגרי המידע העצומים של MyHeritage. מבחינה סטטיסטית, מצא יפת, שם המשפחה בסקינה הוא נדיר וכמוהו גם השם פולינה. צירופם של שני השמות יחד, עוד יותר נדיר – עובדה שמעלה את הסיכוי לאתרה. "האמת תצא לאור בקרוב", כתב לידידו מרקוביץ. " יש לנו כאן פוטנציאל לאכזבה מצד אחד, או איחוד מרגש מצד שני. ואיחודים משפחתיים כאלה נותנים לי מוטיבציה לעשות את הדברים הלא שגרתיים שאני עושה, כמו למשל לשבת על המחקר שלך עמוק לתוך הלילה".

נמצאה האבידה

לטובת המשימה שכר יפת גנאולוג מקצועי בבלארוס, שנשלח לאתר מסמכים רלוונטים. האחרון צלל לתוך הארכיונים ומהר מאד הצליח למצוא כמה מסמכים. "חדשות טובות", דיווח יפת למרקוביץ. "יורי, התחקירן ששכרנו בבלארוס מצא את שם אחיו של סבך, קראו לו בוריס. שמו בעברית יכול להיות ברקו, בר, ברל או אפילו ברוך. בנוסף הוא מצא את שם סבא של סבא שלך, קראו לו חיים!".

עוד סיפר יפת כי בנוסף נמצאה כתובת המגורים שבה התגוררו בני המשפחה. הממצאים המעודדים הגדילו את הסיכוי לאתר את צאצאיהם החיים. "עכשיו יש לך שיעורי בית להכין", כתב לו יפת וביקש לאתר כל מסמך או תמונה משפחתית שיכולים לסייע.

כעבור שבוע, בישר מרקוביץ בהתלהבות כי נמצאה האבידה:  "יש לי חדשות טובות", כתב. "ההורים שלי מצאו את עבודת השורשים שהכנתי בילדות וגם את ההקלטה של הראיון עם סבי מלפני 30 שנה". מעבודת השורשים ניתן היה ללמוד כי שמות אחיו של סבו היו צבי (הירש), פנחס ובוריס. לפנחס היתה אישה בשם פניה והיו להם ילדים. התחקיר התקדם בצעדי ענק לעבר התוצאה המיוחלת.

כעבור שלושה חודשים, הושגה פריצת הדרך. ב-11 באוקטובר, ערב יום הכיפורים,  שלח יורי, התחקירן בבלארוס, דואר אלקטרוני ובו בישר כי מצא את פרטיהם של שני אחיו של שפטל: פנחס ובוריס, כולל כתובות מגוריהם. פנחס, לפי הממצאים, גורש לאזור נובוסיבירק. בוריס נעלם בזמן שירותו הצבאי.

הממצא המדהים ביותר שהשיג התחקירן בבלארוס היה מסמכים מטלטלים מתיק ה-KGB של הסב, שבתי עצמו, כולל תמונות נדירות שלו כאסיר בגולאג. בין המסמכים פרטי מעצרו במאי 1925 הכוללים תמונות ותיעוד חקירתו בידי החוקר אנדרייב. "מתחילת 1922 ועד 1923 היה חבר בתנועה הציונית הבלתי חוקית "קדימה" בסלוצק. נעצר בפעם השלישית בשטייטל גרוזובוס שבסלוצק", נכתב במסמך.

תיק ה-KGB של שבתי בית צבי, שנת 1925

"תפסנו דג שמן ברשת"

בתיק עדות מלאה של שבתי, בה הוא לכאורה מודה בדברים שנמצאו ברשותו הכוללים חומרים מודפסים בשפה העברית. "סירבתי למסור את שמו וכתובתו של האיש שהעביר לי את החומרים, האיש הזה הציג עצמו כחבר בארגון הנוער היהודי הסוציאליסטי. כששמעתי דפיקה בדלתי ידעתי שזו עלולה להיות פשיטה ולכן העברתי את החומרים אל מתחת לשולחן". מסמכים ביידיש בכתב יד שנמצאו אף הם בפשיטה.

בתיק ה-KGB נמצאו גם מכתבים שנשלחו מהוריו: "אבא הלך היום למוסקבה כדי להגיש בקשה להקלה בעונש, בגלל מחלת הריאות שממנה אתה סובל מילדות", כתבה לו האם. "אנא כתוב לנו לעיתים קרובות יותר ותשמור על בריאותך".  האבא הבטיח לעשות הכל לשחררו: "אני בטוח שבתוך מספר חודשים תקבל חנינה מעונשך. אני שולח לך 10 רובל, אנא תדאג לבריאותך. אם תוכל, שלח לי אישור רופא על מצבך הרפואי כדי שאוכל להעבירו לאנשים המתאימים".

כעבור מספר ימים הודיע יורי ליפת ומרקוביץ, כי התעלומה קרובה לפתרון. "תפסנו היום דג שמן ברשת", כתב ליפת ומרקוביץ. "מצאנו מסמכים בסנט פטרסבורג לפיהם משפחתו של פנחס, שמכונה פיוטר, חזרה ללנינגרד אחרי הפינוי. באוקטובר 1944 חזרה אשתו פאינה יחד עם שתי בנותיה, גלינה וטטיאנה לסנט פטרסבורג". הוא איתר את קברו של פנחס ומצא ברישומי בית הקברות כי אישה בשם גלינה פטרובנה ליניק היא שארגנה את הקבורה. כתובתה של גלינה, שהופיעה ברישומי בית הקברות, היתה כתובת זהה לכתובת שהופיעה על רישומו של כרטיס הגירה שאיתר יורי, תחת אותו השם. ההערכה היתה כי גלינה היא בתו וכי היגרה לארה"ב.

ב-9 לנובמבר הודיע יפת למרקוביץ:  "שלב החיפושים הסתיים, איתרנו את משפחתך האבודה. יורי צדק, גלינה וטטיאנה אכן עזבו את רוסיה והיגרו לארה"ב. מצאתי אישה שנקראית גלינה ליניק בפייסבוק, שמציינת כי נולדה בסנט פטרסבורג וכעת מתגוררת בקולומבוס אינדיאנה. בחיפוש נוסף מצאתי את טטיאנה שנפטרה ב-2014. יש לה בן בשם מיכאל ובעל בשם פול. בינגו! מצאנו אותם בארה"ב. טטיאנה אמנם נפטרה אך השאירה אחריה משפחה וגלינה עדיין בחיים".

צילום מסך מתוך אילן היוחסין

החיפושים אחר כל מקור מידע אפשרי אודות שבתי ומשפחתו, הניבו עוד ממצא מרגש במיוחד. בחיפושים שערך יפת אחר כל פיסת מידע, מצא אזכור של שבתי בית צבי במחקר שערכה פרופ' זיווה גלילי על הפעילות הציונית ברוסיה הסובייטית. לאור הממצא המסקרן פנה מרקוביץ לגלילי בבקשה לקבל מידע נוסף. גלילי הבטיחה לבדוק וזמן קצר לאחר מכן בישרה למרקוביץ: במדור לתיעוד בעל פה של האוניברסיטה העברית בירושלים ישנה הקלטה באורך שלוש שעות של ראיון שנערך עם שבתי בשנת 1966! נרגש מהממצא, פנה מרקוביץ לאוניברסיטה ותוך זמן קצר היתה בידיו ההקלטה הנדירה, בה נשמע הסב פורש בפני המראיין, יעקב בר חיים, את סיפור חייו המרתק:

כשישה חודשים לאחר שפנה לידידו מן העבר בבקשה לעזרה, הגיע מרקוביץ יחד עם שני הוריו אל משרדי MyHeritage בפעם הראשונה, כדי לקיים שיחת וידיאו ראשונה עם המשפחה החדשה שנמצאה. אחוזי התרגשות, שוחחו מרקוביץ והוריו עם גלינה, בתו של פנחס ועם בנה פול והחליפו ביניהם סיפורים וחוויות. התעלומה נפתרה. "לא תיארנו לעצמנו שיהיה אפשר למצוא אותם אחרי כל כך הרבה שנים של חיפושים", אמר מרקוביץ. "אבל הבלתי יאומן קרה ואנחנו יושבים פה ומדברים איתם".

לראשונה מאז נותק הקשר בין בני המשפחה בשנות ה-30 של המאה הקודמת ימריאו בראש השנה בני משפחת מרקוביץ לארה"ב, כדי לפגוש לראשונה פנים מול פנים את בת הדודה גלינה, בביתה שבאינדיאנה. תהיה זו עבורם סגירת מעגל מרגשת במיוחד. התעלומה המשפחתית של רני וקרוביו, תגיע סופסוף לסיומה.

אחרי עשרות שנות חיפושים. שיחת הסקייפ הראשונה במשרדי MyHeritage