מטלת שיעורי הבית הובילה להנצחת יהודיה שהצילה פליטים בשואה

תגובות

מאת: דניאלה סופר • פנייה למחלקת התמיכה של MyHeritage של תלמיד כיתה ה' שביקש להכיר את ההיסטוריה המשפחתית של הלן בן-עטר שסייעה לאלפי יהודים בצפון אפריקה הגיעה לתחקירנית החברה, מה שהוביל למחקר מעמיק על דמות יוצאת דופן שכמעט לא ידועה לאיש

איתי רגב בן ה-11 מאשדוד ובני כיתתו קיבלו מהמורה מטלת שיעורי בית לרגל יום השואה: למצוא סיפור אנושי שהתרחש בשואה ולכתוב עליו חיבור. איתי הצעיר חזר הביתה וסיפר לאביו על המשימה, וזה מיהר להירתם לעזרתו. השניים החליטו להתמקד במציאת שמות של אנשים שעברו את השואה דווקא באזור צפון אפריקה, ולאחר כמה ניסיונות בגוגל עלה שם שהאבא לא הכיר: הלן קאזס בן-עטר.

בן-עטר נולדה ב-1898 בטנג'יר שבמרוקו ועברה לקזבלנקה בגיל 19. היא למדה בבתי ספר יהודיים בעיר ולאחר מכן המשיכה ללימודי תואר ראשון במשפטים, עד אשר הפכה לעורכת הדין הראשונה במרוקו.

במקביל לכך, בתקופת השואה, בן עטר התנדבה בארגון הצלב האדום במרוקו, ואף ייסדה ועמדה בראש ארגון ששמו "הוועד לטיפול בפליטים זרים". היא וחברי הארגון שהקימה הצליחו לגייס תרומות כספיות מקהילות וארגונים יהודיים מרחבי העולם, מה שאפשר לה לספק לפליטים אוכל, מגורים, ביגוד, עזרה רפואית ועוד.

במסגרת תפקידה ניהלה בן-עטר את הטיפול באלפי הפליטים שהגיעו נרדפים וחסרי כל מאירופה רוויית הקרבות. משטר וישי הצרפתי למשל, שלח אלפי אנשים למחנות עבודה במרוקו, ובתגובה לכך, הוועד לטיפול שהקימה בן-עטר, שם לעצמו למטרה לנסות להביא לרווחה בקרב האסירים הכלואים. כך הוסבו אולמות שלמים בעיר קזבלנקה למעונות ומרכזי קליטה, ובהמשך ניסה הוועד למצוא עבודה לפליטים, ואף תמך בהם באמצעות קצבה כספית צנועה שהועברה בסתר.

באחת מהפעולות ההירואיות, הצליחה בן-עטר להשיג אשרות כניסה לקזבלנקה לקבוצת ילדים פליטים מצרפת. פעולה אחרת שמטרתה היתה הלוואת כספים מארגונים יהודיים על מנת לממן כרטיסי נסיעה לפליטים הביאה לסיכונה האישי, שכן הרשויות הצרפתיות עלו על המבצע, ואיימו עליה שהיא עצמה תישלח למחנה עבודה.

בן-עטר מבקרת יתום בבית ילדים בקזבלנקה

גילויים אלה ריתקו את איתי ואביו, והם החליטו לבנות לבן-עטר אילן יוחסין ב-MyHeritage. לאחר זמן מה נתקלו בקשיים בבניית העץ, אבל לא הרימו ידיים, ופנו למחלקת התמיכה של האתר. נציגת התמיכה ששוחחה איתם התרגשה מאוד מן היוזמה, והחליטה להעביר את פנייתם לתחקירנית החברה, שהחלה מייד במחקר ובבניית העץ בתקווה למצוא פרטים נוספים. התחקירנית, שבעצמה נחשפה לסיפור לראשונה, הבינה כי מחקר מוצלח יסייע להכיר טוב יותר את פועלה של בן-עטר, ובנוסף יאפשר לשמר את הסיפור המשפחתי שלה.

עד מהרה גדל עץ המשפחה שבנתה התחקירנית, ובד בבד נמצאו גם תמונות ומסמכים היסטוריים חשובים. כך למשל התגלה מסמך שנכתב ב-1944 על ידי בן-עטר עצמה. במסמך, שנשלח לנציג השלטון האחראי על הקהילה היהודית בטנגי'ר, כותבת בן-עטר: "אני בקשר עם ראש אזור מרקש כדי שיהודי טנגי'ר, פליטי קזבלנקה, יוכלו לחזור לבתיהם […] בעקבות התערבותי, הודיע ​​לי מפקד האזור כי הוא מבקש לפגוש את היהודים המעוניינים בכך", וחותמת בבקשה מנציג השלטון לגלות רגישות וערכי מוסר כלפי הפליטים.

המסמך שכתבה בן עטר לנציג השלטון במרוקו, 1944

ממצא אחר שהתגלה במחקר הוא כתבה משנת 1953 שפורסמה בארה"ב. בכתבה מתמקדים בסירובה של בן-עטר למסור מסמכים עם פרטים על הפליטים להם סייעה, חרף ניסיונות השלטונות הפרו-נאצים לגרום לה לעשות זאת. בן-עטר אכן הצליחה להחביא את המסמכים הללו, ובכך להציל את חייהם של פליטים רבים.

גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה וכניעת הנאצים, בן-עטר לא חדלה ממאמציה למען היהודים ומדינת ישראל. במהלך העבודה מצאה התחקירנית מסמך מ-1953 שתיעד את כניסתה של בן-עטר לארה"ב במטרה לגייס כספים למען מדינת ישראל הצעירה.

רישומי הכניסה של בן עטר לארה"ב, 7 במאי 1953

במשך שנה תמימה עבדו איתי ואביו על המחקר, וכעת, גם בזכות עבודת השורשים שערכה תחקירנית MyHeritage, היו בידיהם מסמכים רלוונטיים שלא היו מוכרים עד כה.

ברגע שהחזיק במידע החשוב, הבין האב כי עליו לעשות מעשה שיביא להנצחת זכרה של בן-עטר – ופנה לעיריית אשדוד, העיר בה מתגורר.

אנשי העירייה שהתרגשו לשמוע את הסיפור הייחודי על המחקר של איתי הצעיר, החליטו שביום השואה הנוכחי, ילמדו התלמידים בבתי הספר על פועלה של בן-עטר ובמרכז העיר יתקיים מחזה קצר על מעשיה ההירואים. גם מחלקת הנוער של העירייה נכנסה לתמונה, וכך הוקם פרויקט הנצחה חדש בשם "מסדר הנשים על שם הלן קאזס בן עטר", שמטרתו להכיר לנערות צעירות נשים פורצות דרך בתקופות שונות, לאו דווקא בזמן השואה.

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.