"מצאתי דרכון בחפצים של אבא": מאחורי הקלעים של מחקר מתקופת השואה

תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה נחשבת לחור שחור מבחינה מחקר היסטוריה משפחתית. תיעוד רב ובתוכו מסמכים, תמונות וספרים לא שרדו. חלק מהרשומות ההיסטוריות הושמדו, חלקן נשרפו, יש כאלה שאף נבזזו ואחרות פשוט נעלמו – מה שמעמיד אתגר מורכב בפני חוקרי היסטוריה משפחתית, חובבים ומקצועיים כאחד. לרגל יום השואה הבינלאומי שחל היום ברצוננו לשתף עם קוראי הבלוג כיצד נראה תהליך של מחקר היסטוריה משפחתית מתקופה זו. כך, אנחנו מקווים, נוכל להסביר כיצד בעזרת רמזים ששרדו, שימוש נבון בכלים של MyHeritage והיגיון בריא, יכול כל אחד לפתור את הפאזל. צעד אחר צעד, כך תגיעו לתעודות מרגשות החושפות את מסלול חייהם של בני משפחותיכם ובתקווה אף תצליחו ליצור קשר עם צאצאיהם שחיים ברחבי העולם

מירה אריאב מיקנעם המושבה עשתה קצת סדר בבית, כשפתאום גילתה דרכון ישן שהופק על ידי המשטר הנאצי. "בהתחלה חשבתי שזה הדרכון הישן של אבי ז"ל, אבל במבט נוסף היה ברור שזה היה שייך לחברו הטוב קורט-הרמן רוביצ'ק", מספרת מירה בשיחה עם MyHeritage. "אני זוכרת שכשהייתי קטנה אבא שלי סיפר לי איך צבי לחם בשורות הצבא הבריטי נגד הנאצים, וכשהייתי נערה אפילו פגשתי אותו פעם, וזכרתי איך הוא נראה". מירה רצתה להחזיר את הדרכון למשפחה, אבל לא ידעה איך. היא החליטה להעלות פוסט לפייסבוק עם צילום הדרכון כדי לקבל עזרה. "אין לי דרך למצוא את קרובי המשפחה כדי להעביר את המסמך בעל משמעות רגשית. אשמח אם תשתפו ואולי יגיע גואל מציון", כתבה.

מלקטים רמזים

הפוסט, שתפס תאוצה והפך לויראלי עם כ-500 שיתופים בתוך זמן קצר, צד את עיניהם של תחקירני חברת MyHeritage שביקשו לנסות לסייע.

בתמונה שפירסמה מירה היה טמון הרמז שיהווה את נקודת ההתחלה של המחקר – תאריך ומקום הלידה של האיש שבתמונה – 18 באוקטובר 1923 בוינה, אוסטריה.

חיפוש ראשוני במאגר MyHeritage גילה מסמך בעברית של ההסתדרות הכללית, ובו רשום שמו של אדם בשם רוביטשק צבי-קורט אשר נולד ב-1923, עלה לארץ ב-1939, וגר בקיבוץ גבע.

מבט נוסף העלה כי הדרכון אכן הופק ב-1939, מה שחיזק עוד יותר את ההנחה שמדובר באותו אדם.

משנראה היה שעלו על עקבותיו בארץ, החלו התחקירנים בבניית עץ המשפחה במטרה לקבל רמזים נוספים, ואכן אלה לא איחרו להגיע. כלי "התאמת המסמכים" המצליב בין מידע בעץ המשפחה לבין רשומות היסטוריות, מצא כי צבי ככל הנראה עזב לארצות הברית. בנוסף, הסתבר כי צבי שינה את שמו ל"רובי", וכי הוא נפטר בקליפורניה ב-3 בדצמבר 1995.

בנוסף לכך, נמצא מסמך בקשת ההתאזרחות של צבי. על פי המסמך ניתן היה ללמוד כי טרם הגעתו לארה"ב התחתן באיטליה עם אישה בשם רוזה-שושנה.

שמה של אשתו של צבי – רוזה שושנה – היה מעט מבלבל, שכן על פי הפוסט המקורי בפייסבוק שמה אמור היה להיות "אינה". עם זאת, חיפוש נוסף גילה שני מסמכים שעזרו לעשות סדר: רוזה-שושנה שינתה את שמה ל"אינה", וצבי שינה את שמו לרובי. השניים אף חותמים בכתב ידם את שמותיהם החדשים. בנוסף, ניתן לראות שמספרי המסמכים עוקבים ואף הופקו באותו ביום – 17 בספטמבר 1963. כעת לא נותר ספק בליבם של התחקירנים – מדובר בצבי ואינה אותם חיפשו.

לקראת פתרון

משהתבהרה התמונה והפרטים הוכנסו לעץ המשפחה, החלו להתקבל התאמות חכמות גם לעצי משפחה שכבר קיימים ב-MyHeritage, מה שאפשר להמשיך ולבנות את האילן. אחת ההתאמות התקבלה מאתר Geni.com השייך לחברת MyHeritage, ובו תמונה של ילד קטן שתווי פניו נראו דומים לאלה שבתמונת הדרכון, ובו שמות בני משפחה נוספים

זה לא היה הסוף. בהמשך התקבלה התאמה חדשה שחשפה שתי תמונות היסטוריות נוספות של המשפחה – הפעם של אמא של צבי ז"ל ושל שתי אחיותיו – מתקופת המלחמה

חיפוש חופשי של התמונות בגוגל הניב תוצאה מרתקת לא פחות. מסתבר שבאתר צ'כי לזכר השואה מופיעות התמונות בצירוף מסמך נוסף שכולל גם שמות ותאריכי לידה של בני המשפחה

עץ המשפחה הלך וגדל, מה שהפך את המשך החיפוש לפשוט הרבה יותר. הרמז הבא הופיע בדמות מודעת אבל קצרה שפורסמה בעיתון בלוס אנג'לס עם מותו של צבי ב-1995. המודעה עזרה להשלים חתיכה נוספת בפאזל – בנו של צבי הוא דניאל רובישטק.

האבידה הושבה לבעליה

כשהיה ברור שהתחקירנים הגיעו לאדם הנכון השלב הבא היה ליידע את מירה שבני המשפחה של צבי נמצאו, שהם חיים בארה"ב, וליצור איתם קשר כדי לספר להם שבישראל נמצאה מזכרת מפתיעה בעלת משמעות סנטימנטלית והיסטורית הקשורה לצבי ז"ל.

שיחת הועידה שעשה תחקירן החברה ביחד עם מירה ודניאל היתה מרגשת מהרגע הראשון. דניאל אישר את פרטי המחקר, וסיפר שאביו ז"ל לא נהג לספר את מה שעבר בזמן מלחמת העולם השנייה, ועל כן כל פריט מידע מצמרר ומרגש אותו. מירה הבטיחה לשלוח לדניאל את הדרכון המקורי בדואר, ובנוסף הצליחה להפתיע אותו כאשר סיפרה לו שמצאה אלבום ישן ובו שתי תמונות של צבי מתקופת שירותו בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה בחזית באיטליה.

"אינני מאמין. אינני יודע את נפשי מרוב התרגשות. אבא לא סיפר לנו כלום, ולכן הדרכון והתמונות האלה הם מעין סגירת מעגל עבורי", אמר. "יש לי משפחה בארץ שאני מגיע לבקר כל פסח. אין ספק שבביקור הבא אבקר גם את מירה, כי עכשיו גם היא משפחה עבורי".

גם לכם יש תעלומה שאתם חושבים שנוכל לעזור לפתור? סיפור משפחתי מרגש שהייתם רוצים לשתף? אתם יותר ממוזמנים לפנות באמצעות הטופס המקוון.