בלעדי ל-MyHeritage והספריה הלאומית: בקשות ההגירה של יהודי אוסטריה לאחר הכיבוש הנאצי

כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספריה הלאומית, אנחנו מפרסמים אוסף בלעדי שעבר תהליך דיגיטציה הכולל טפסי בקשות שהגישו מהגרים יהודים מווינה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. האוסף שמכיל 228,250 רשומות כולל גם תמונות סרוקות של המסמכים המקוריים. רשומות יקרות ערך אלה מספקות תובנות יוצאות דופן על חייה של הקהילה היהודית המשגשגת בעיר וינה שבאוסטריה בין השנים 1938-1939 – תקופה הרת גורל בהיסטוריה העולמית. 

חפשו באוסף בקשות ההגירה של יהודי וינה, אוסטריה, 1938–1939

הקהילה היהודית המשגשגת של ווינה בין מלחמות העולם היתה ביתם של כ-200,000 יהודים. ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית במרץ 1938 – הביא לסיום פריחתה של קהילה זו. יהודים תושבי אוסטריה שביקשו לעזוב את המדינה כדי להימלט מרדיפות הנאצים, נדרשו להירשם בחודש מאי 1938 במחלקת ההגירה של ארגון הקהילה היהוידת בווינה (Israelitische Kultusgemeinde). 

כל ראש משק בית נדרש למלא שאלון מפורט שהכיל את הפרטים הבאים: שם המבקש, כתובת, תאריך לידה, מקום הלידה, מצב משפחתי, אזרחות, האם המבקש תושב וינה, כמה זמן התגורר במקום אחר, מידע אודות המקצוע, עבודתו האחרונה, פירוט של כל מקצוע חדש שרכש, כישורי שפה, מצב כלכלי והכנסה חודשית. 

בנוסף לכך, באוסף מופיעים פרטי מידע מקיפים נוספים הקשורים בהגירה, הכוללים מידע אודות יכולתו של המבקש להשיג את המסמכים הדרושים כדי להגר, יעד ההגירה, התוכניות האישיות לאחר היציאה לחו"ל,  משאבים כספיים להגירה, קרובי משפחה וחברים בחו"ל בדגש על מדינת היעד (לרבות שם, כתובת ודרגת הקרבה המשפחתית), המלצות ופרטי דרכון. כמו כן, השאלונים כללו גם מידע אודות אנשים נתמכים כלשהם, כולל שמם, סוג הקשר, מקום ותאריך לידתם, ומקצועם. במקרים מסויימים השאלונים מספקים מידע גם אודות הוריו של המבקש.

"טפסי הגירה" אלו מהווים את אחד האוספים האינפורמטיביים ביותר הנוגעים ליהודים אוסטריים מהשנים 1938-1939. לעיתים קרובות צורפו לטפסים מסמכים נוספים לרבות מכתבים, תצהירים, מסמכים רשמיים ותכתובות, כולל בולים ופתקים שנכתבו בכתב-יד ותויקו כחלק מתהליך הטיפול של הרשויות. 

למרבה הצער, המידע שנכלל בטפסים שימש לאחר מכן את הנאצים בבואם להוציא לפועל את גירושם השיטתי של היהודים מאוסטריה. 

מסמכי ההגירה הם חלק מהארכיון הקהילתי הנרחב של הקהילה היהודית בווינה, המהווה חלק מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים.

דוגמאות

שאול שפילמן

האוסף כולל את טפסי ההגירה של שאול שפילמן, ניצול שואה ומדליק המשואה בשנת 2022. שפילמן, 91, תושב אשקלון, נולד ב-1931 בווינה. אחרי סיפוח אוסטריה לגרמניה, הורחק שאול מבית הספר בגלל חוקי נירנברג ואביו פוטר מעבודתו. הגרמנים החרימו את דירת המשפחה ואת המכולת שלה. 

אנשי MyHeritage והארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי יצרו קשר עם שאול שפילמן כדי להעביר לו את המסמכים, עליהם חתום אביו בנו (Benno), והתיעוד חשף בפניו פיסות אינפורמציה חדשות שהשלימו את הסיפור שהכיר. 

מדליק המשואה וניצול השואה שאול שפילמן

במשך כל חייו שאול ידע שהמשפחה נותרה באוסטריה כיוון שסבו מצד אביו היה חולה, ולא היה יכול לעזוב את ביתו. כעת, באמצעות המידע החדש, גילה שאול שלפני שהחליטו להישאר באוסטריה, ניסה אביו למלט את המשפחה מהמדינה מהר ככל הניתן. במסמכים שהגיש אביו הוא רושם את שמות בני המשפחה, וכאשר שואלים אותו הגרמנים האם בכוונת כולם להגר מן המדינה כעת או בשלב מאוחר יותר, תשובתו החד משמעית היא שכולם מבקשים להגר ללא דיחוי.

״לא הכרתי את המסמכים האלה״, אומר שאול. ״מופיע שם תאריך הלידה שלי, כתובת הבית שלנו ברחוב קלאוסגאסה 33 בוינה, כמו גם שמותיהם של אבי בנו, אימי יוספינה וסבתי יוהנה. תמיד ידעתי שאבי דאג לנו, אבל רק עכשיו אני רואה בפעם הראשונה במו עיניי מסמך עם פירוט של המאמצים שעשה, שחור על גבי לבן. זה אכן מאוד מרגש לגלות פיסות מידע חדשות, גם אחרי 80 שנה״. 

מסמכי ההגירה של משפחת שפילמן

מסמכי ההגירה של משפחת שפילמן

בספטמבר 1942 גורשו שאול ומשפחתו לבית ספר יהודי שהוסב למתקן כליאה, וממנו שולחו לגטו טרזין, שם אימו נפטרה מטיפוס כעבור זמן קצר. באחת הסלקציות של מנגלה שאול נשלח לתאי הגזים, אך אביו, שעבד במינהלת הגטו ראה את שמו ברשימה, העביר אותו לרשימת נערים שהועברו למחנה עבודה – והציל את חייו. שנים מאוחר יותר, כשכבר שאול היה בארץ, נשלחה אליו הודעה מהקהילה היהודית בוינה שם בישרו לו כי אביו נספה ב-22 בפברואר 1945 בדכאו.

שאול שוחרר על ידי הצבא האמריקאי במחנה גונסקירכן כשהוא חולה בטיפוס. לאחר שהתאושש עלה לארץ ישראל והתנדב לפלמ"ח. הוא לחם ונפצע במלחמת העצמאות, ולאחר מכן השתתף בכל מלחמות ישראל עד מלחמת יום הכיפורים. שאול התחתן עם מרים, השניים הקימו משפחה, וכיום יש להם 18 נכדים ושבעה נינים.

מנחם באומגרטן

באוסף ניתן גם למצוא את טפסי ההגירה של החייל מנחם באומגרטן, שנמלט מווינה. לאחר שהיגר לארץ ישראל, התגייס באומגרטן כדי להילחם לצד הבריטים יחד עם 138 מחבריו היהודים. באומגרטן אמנם הצליח להימלט מווינה, אך לא הצליח להימלט מגורל נורא.

מנחם באומגרטן. (צילום: "לתת פנים לנופלים")

באומגרטן הוצב בספינה S.S. Erinpura שנשאה יותר מאלף חיילים ואנשים צוות. מפציצים גרמנים הבחינו בספינה, תקפו אותה והרגו 664 חיילים, בהם 139 חיילים מארץ ישראל שהתגייסו לצבא הבריטי.

שאלון הגירה זה כולל את תאריך הלידה של באומגרטן: 3 בדצמבר, 1923

שאלון ההגירה של מנחם באומגרטן

העמוד השני מכיל פרטי מידע אודות בני משפחתו של מנחם: אמו אירמה, אחיו יוסף ואחותו אדית.

שאלון ההגירה של מנחם באומגרטן

הטקסט הבא מופיע בעמוד האחרון בכתב יד בגרמנית: 

"שימו לב, החלטה סופית!

מנחם (ליאופולד) באומגרטן, יהודי, לפי אמונתו. חסר אמצעים לחלוטין, פנה ללשכת הרווחה באזור מגוריו, אביו נפטר.

המבקש נוסע עם עליית הנוער לארץ ישראל ביום 15.8.1939.

לגבי נסיעתו, אין לו אמצעים לשלם עבור הוצאות הנסיעה שלו, ולכן הוא מפנה את הוצאות חוזה (ההגירה) למשרד הארצישראלי (166.35 רייכסמארק + 1.14 פאונד).

(רייכסמארק – המטבע הגרמני, פאונד – המטבע הבריטי)

המבקש מופנה לטיפול סופי.

25.7.1939"

מסמך ההגירה של מנחם באומגרטן

אהוד אבריאל

דוגמא נוספת היא טופסי ההגירה של אהוד אבריאל, פעיל מרכזי בהגנה אשר עסק רבות לאחר מלחמת העולם השנייה בארגון ההעפלה לארץ ישראל וברכישת נשק וציוד עבור ארגון ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. לימים הפך אבריאל לחבר כנסת מטעם מפא"י, שגריר ויו"ר ההסתדרות הציונית. 

אבריאל, שנולד בשם גאורג אובראל (Georg Uiberall) בשנת 1917 בוינה שבאוסטריה, היה פעיל בתנועות נוער יהודיות באוסטריה, הפך בגיל 21 למנהל מוסד עליית הנוער ולאחר השתלטות הנאצים על אוסטריה, ועסק בהברחת יהודים מאוסטריה. בשנת 1939, בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה, הצליח לצאת משערי אוסטריה והגיע ארצה. 

בטופסי ההגירה של אבריאל ישנו מסמך חתום מנציגות פלשתינה, שהיתה ממוקמת ברחוב Marc Aurel בוינה. לפי המסמך, פניו של אבריאל לנמל חיפה בפלשתינה, אליו יגיע בספינה שתצא ב-12 בפברואר 1939, שבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה.

מסמך ההגירה של אהוד אבריאל

מסמך ההגירה של אהוד אבריאל

דן לנר

דוגמה מרתקת נוספת היא אחד ממפקדי הפלמ"ח ואלוף לשעבר בצה"ל, דן לנר, שהיה גם אחד מצנחני היישוב היהודי לפני קום המדינה. הוא נולד בשם ארנסט לינר, היה חבר בארגון הנוער בלאו וייס ולאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, נמלט מהמדינה ברגע האחרון. בשנת 1941 התנדב לפלמ"ח וגויס למחלקה הגרמנית – מחלקה מיוחדת שהוקמה בימים בהם נראה היה שהנאצים מתכננים לכבוש את ארץ ישראל, והיתה אמורה לשמש ככוח גרילה שישבש את פעולות האויב – מעבר לקווי האויב. 

במסמך ההגירה נשאל לנר לאן בכוונתו לעזוב, והשיב כי הוא מעוניין להגר למדינה דוברת אנגלית. באשר לתכניותיו, פירט לנר כי הוא מצוי בכושר גופני מצוין, שהוא מלומד, דובר אנגלית וגרמנית, וכי הוא מעוניין לעבוד בחקלאות או בחייטות (תפירת בגדי גברים), מקצוע אותו למד בוינה. 

מסמך ההגירה של דן לנר

סיכום

יותר מ-80 שנה מאז שהוקם מאגר המידע ההיסטורי החשוב הזה, אוסף תיקי ההגירה זמין כעת בפעם הראשונה וביכולתו להעניק לבני דורנו הצצה מפורטת אל חיי הקהילה היהודית בווינה ערב מלחמת העולם השנייה. 

החיפוש באוספים אלו באמצעות MyHeritage נגיש לכולם וניתן לבצעו ללא עלות. עם זאת, על מנת לצפות ברשומות או לשמור אותן באילן היוחסין שלכם, עליכם להצטרף למסלול מנוי מסוג Data או למנוי מסוג Complete.

אם כבר יש לכם אילן יוחסין ב-MyHeritage, טכנולוגית התאמת המסמכים שלנו (Record Matches) תיידע אתכם באופן אוטומטי כאשר תושג הצלבה בין רשומות מהאוספים שהזכרנו לבין קרובי המשפחה שלכם המופיעים באילן. לאחר מכן, אם אכן נמצאה התאמה כאמור, תוכלו לעיין ברשומה ולהחליט האם אתם מעוניינים להוסיף את המידע החדש שמצאתם לעץ המשפחה.

אנו מאמינים ומקווים שאוסף זה ימלא תפקיד חשוב במחקר ההיסטוריה המשפחתית שלכם.