דרישת שלום מסבא של סבא טוביה

טרגדיה בלידה, עסק של ספרים בלי לדעת קרוא וכתוב, וגם תמונות בצבע מהמאה ה-19: הפתענו את טוביה צפיר עם פרטים חדשים ומרגשים על הדורות הקודמים

אתם מכירים אותו כסבא טוביה, הג'יני מאלאדין, הדוב באלו מספר הג'ונגל ואחד השחקנים והחקיינים המשובחים שצמחו כאן, עם עשרות דמויות מיתולוגיות ברפרטואר. אבל את מה שגילינו על טוביה צפיר והשורשים שלו, את מה שהצגנו לו בחדשות הבוקר של קשת 12, אפילו הוא לא ידע.

גם אתם גיליתם דברים מרגשים בזכות MyHeritage? לחצו כדי לשתף איתנו את הסיפור!

לצורך המחקר, קיבלנו ממנו מסמך ובו שבעה שמות: הוא עצמו, הוריו וסבו וסבתו משני הצדדים. משם יצאנו לדרך, כשאנחנו חוזרים במנהרת הזמן שישה דורות לאחור. בנינו לו אילן יוחסין מסועף, עם כ-150 שמות שמגיעים עד שנת 1750 לערך, וגם הצלחנו לדלות לא מעט פרטים חדשים ומפתיעים.

צפיר היה משוכנע שאביו נולד בעיר ראדום שבפולין. לא מדויק: מצאנו את רישום הלידה של משה (שלמה) קוזלובסקי, שנולד דווקא בעיירה שידלוביץ שמדרום-מערב לראדום. הנה רישום הלידה של משה קוזלובסקי, אבא של טוביה צפיר:

זה לא הממצא המעניין היחיד שלמדנו מהמסמך. ברישומי לידה נהוג לציין, יחד עם שם הילוד והתאריך, גם מספר פרטים על ההורים. וכך גילינו שסבא יענקל יצחק קוזלובסקי, שהיה אז בן 29, לא ידע קרוא וכתוב. זה כמובן לא יוצא דופן לתקופה. אלא שהסב התפרנס, לא פחות ולא יותר, מתעשיית הספרים – הוא היה כורך.

לא רק הוא: גילינו שגם הסבא רבא, חיים קוזלובסקי (יליד 1845), עבד ככורך ספרים. המקצוע הזה עבר מאב לבן, ומאוד יכול להיות שהיה שם עסק משפחתי.

אגב, שם המשפחה קוזלובסקי, בפולנית: קוזל, פירושו אכן צפיר. שזה בעצם תיש או יעל צעיר.

וכעת לצד אימו של צפיר, זהבה (שם מלא: אסתרה גולדה) גוטמן, שנולדה ב-1908. אחד הדברים המרגשים במחקר שורשים הוא לאתר תמונות ישנות של בני המשפחה. ובכן, מצאנו את מסמך הבקשה לתעודת זהות, שהיא עצמה מילאה בשנת 1932 בפולין:

הערך ההיסטורי והסנטימנטלי של התמונות מובן מאליו. לכן, צבענו את תמונת האם מתוך המסמך. הנה התוצאה המרגשת, פרי שימוש בכלים שפותחו ב-MyHeritage לעיבוד תמונות – כלים שצובעים, מחדדים, משפרים, מעלימים קרעים וקמטים ופשוט מחזירים לתמונה את החיים:

אם עולים דור, לסבא אשר גוטמן (נולד ב-1877), מגלים שבתעודה הזו משנת 1911 רשום שהוא היה "מלמד", מורה לתורה:

עוד מתברר שעבורו, מקצוע ההוראה היה חשוב במיוחד – הוא ממש פיתח קריירה בתחום. בתעודת הזהות הפולנית שלו מ-1933 מצוין שהוא כבר היה מנהל בית הספר היהודי המשותף בעיר.

וזו כבר תמונה שלו בצבע:

המשכנו להתחקות אחר עקבות הסב ומצאנו את המסמך הזה עם תמונתו:

זו תעודה שכתובה בגרמנית. צריך להתעכב עליה, כי יש מאחוריה סיפור חשוב הנוגע לגורל הסב והסבתא, אשר וחיה. רגע לפני הקמת הגטו בראדום במרץ 1941, הפרידו הגרמנים בין האוכלוסיות וחילקו תעודות מחדש. במסמך הזה מופיעה חותמת עם התאריך 16 במרץ 1941:

בדף עד שמצאנו ב"יד ושם" נכתב שסבו וסבתו של צפיר מתו בדרך ל"עבודה" – המירכאות במקור. מדובר כמובן בעבודות כפייה שהתקיימו בכפר פיונקי. כ-25 ק"מ מהבית בראדום. הם היו אז בני 64 ו-68. סביר להניח שלאנשים בגילם, העבודה וההליכה אליה היו קשות מנשוא. ייתכן שהם קרסו בדרך, או שנרצחו.

צילום מסך מתוך אתר "יד ושם"

התמונה, שמצאנו במסמך הקודם, היא ככל הנראה תמונתו האחרונה של הסב:

בחזרה לצד של אבא: בתעודת הפטירה של סבתו של צפיר, אסתר לאה לבית רוזנצווייג, רשום שהיא הלכה לעולמה ב-1911 בגיל 34 – גיל צעיר מאוד. שאלנו את עצמנו, מה קרה לה. מצאנו את תעודת הלידה של בתה רייזלה קוזלובסקי, וגילינו שהיא נולדה בדיוק באותו התאריך. כך הבנו שלמרבה הצער, סבתא אסתר נפטרה במהלך הלידה. כשחוקרים את ההיסטוריה המשפחתית, לצד דרישות השלום המשמחות והמזכרות המרגשות, עולים לעיתים גם סיפורים עצובים ואפילו טראגיים, ממש כמו הסיפור הזה.

סבא יענקל יצחק קוזלובסקי נישא בשנית, הפעם לגולדה דרדיקמן, ושניהם המשיכו להתגורר בראדום. הנה תמונה של אשתו השנייה:

ב-MyHeritage שמורים מאגרים אדירי היקף מכל רחבי העולם, עם לא פחות מ-16 מיליארד רשומות היסטוריות (והמספר הזה רק הולך וגדל). אחד האוספים, החשוב בעיקר לישראלים, הוא בקשות התאזרחות בפלשתינה בימי המנדט הבריטי. באוסף הזה, שחלקים גדולים ממנו בעברית, מצאנו את דודו של צפיר מצד אימו.

מצאנו אפילו תמונה שלו בצעירותו:

הדוד עלה ארצה ב-1946 ועברת את שמו לבר-טוב, אבל השם המקורי היה חיים שאול גוטמן. די במבט חטוף כדי להבחין בקווי הדמיון בינו לבין כמה מהדמויות המפורסמות של צפיר בעבר.

לסיום, הכנו לצפיר גם בונוס קטן: למי שלא יודע, הוא ורעייתו יעל הכירו בכיתה ו'. מצאנו בארכיון יד בן צבי את תמונת המחזור מכיתה ט' בתיכון עירוני ד' בתל אביב. קבלו אותם:

מתוך אתר ארכיון יד בן צבי