עקוב אחרינו

ההיסטוריה של המדינה – בצבע

תגובות3

דמיינו לעצמכם שהיתה לכם מכונת זמן, שבאמצעותה יכולתם לחזור לרגעים היסטוריים בתולדות המדינה. לאיזה רגע הייתם רוצים לחזור? סיום המנדט הבריטי? הכרזת העצמאות של בן גוריון? אלטלנה? ואולי סתם לבקר בשוק ארבעת המינים בתל אביב, בשנת 1949, רגע לפני ראש השנה? 

מכונת זמן עדיין לא פיתחנו, אבל באמצעות היישום ™MyHeritage in Color, שמחייה בצבעים את התמונות ההיסטוריות ו-MyHeritage Photo Enhancer שמחדד תמונות ישנות אפשר לרגע אחד להרגיש איך היה אז – להיות זבוב על הקיר, בימי הקמת המדינה. 

לקראת חגי תשרי אנו משיקים בימים אלה שיתוף פעולה מרגש במיוחד בין MyHeritage לבין "הצלמניה" – חנות הצילום המיתולוגית בתל אביב, המחזיקה ברשותה ארכיון עצום של תמונות היסטוריות של ישראל, שהוקמה על ידי הצלם רודי ויסנשטין אשר הנציח את שנות הקמת המדינה בתמונות מופלאות שהיו לאבני דרך בחברה הישראלית. 

רבים מכם ודאי מכירים את תמונותיו של ויסנשטין, שנדמה שהיה שם תמיד – חמוש במצלמה, ברגעים החשובים ביותר של המדינה. סיפורה הייחודי של של "הצלמניה" תועד בהרחבה לפני 9 שנים בסרט דוקומנטרי מרגש וזוכה פרסים שליווה את מאבקם של מרים ויסנשטיין, זוגתו של רודי ונכדו בן פטר, להצלת החנות מהריסה לטובת פרויקט נדל"ני. "הצלמניה" נדדה למבנה חלופי וכעת, כמעט עשור לאחר מכן, חוזרת למקום המקורי ואנשיה עומדים בפני אתגר גדול, להקים מחדש את החנות המיתולוגית. 

"זו אמנם חנות פרטית, אבל העסק הקטן והפרטי הזה הפך מזמן לאוצר לאומי", אומר פטר. "הקורונה הציבה לנו, כמו לרבים בישראל, אתגר עצום. אין תערוכות, אין פסטיבלים. אין תיירים שמבקרים בחנות. ההכנסה נחתכה ב-60% וקשה מאד להתקיים". 

תמונות אייקוניות בעין אנושית

בשבוע שעבר פורסמה כתבה נרחבת בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות שיתוף הפעולה המרתק, במסגרתה פורסמו כמה תמונות מרהיבות שצילם ויסנשטין, שעתה – בצבע ולאחר שיפור איכות באמצעות ™MyHeritage in Color ו-MyHeritage Photo Enhancer, מקבלות חיים חדשים.

בין התמונות המרהיבות שנבחרו: דוד בן גוריון מארח נשות של דיפלומטים דרום אמריקאים, במסגרת אירועי יום העצמאות בשנת 1949, האלוף אריאל שרון בצילום משנת 1969, אזרחים בשוק ארבעת המינים שהתקיים בשנת 1949 ברחבת בית הכנסת הגדול בתל אביב וסיור של בן גוריון וסגן שר הביטחון דאז, שמעון פרס, במפעל פוספטים בנגב בשנת 1962. 

שוק ארבעת המינים ברחבת בית הכנסת הגדול, תל-אביב, 1949. באדיבות "הצלמניה"
שולמית אלוני, 1964. באדיבות "הצלמניה"
דוד בן גוריון ושמעון פרס במפעל פוספטים בנגב, 1962. באדיבות "הצלמניה"
אריאל שרון, 1969. באדיבות "הצלמניה"

 "תמונות בשחור לבן תמיד יהיו קלאסיות ונוסטלגיות", אומר פטר. "אבל יש אלמנט של סקרנות שנשארת לא מסופקת, אל מול האפשרות לראות אפילו לשנייה את הצילומים בעין אנושית. תמונות אייקוניות, שפתאום אפשר לראותן בצורה הכי קרובה לאמת, מספקות את יצר הסקרנות ומאד יפות. זה ממש לחוות את הרגע, הצבע יוצר מפגש עם הזכרונות". 

ארכיבאית "הצלמניה", מיכל מינסקי, בחרה עבורנו מקבץ תמונות שאותן העברנו כעת תהליך צביעה ושיפור איכות. אחת מהן, עוצרת נשימה, היא תמונה של חסיד בצפת, משנת 1937, מישיר מבט למצלמה כשסיגריה בפיו, ידיו משולבות לאחור ומבטו משועשע משהו מעצם ההחלטה לצלמו. התמונה בשחור לבן מרתקת, ולאחר צביעה ושיפור, נראית כאילו צולמה זה מכבר. 

יהודי בצפת, 1937. באדיבות "הצלמניה"

בין מאות אלפי התמונות שצילם ויסנשטין, גם פורטרטים של אנשים שהגיעו אל הסטודיו להצטלם, בהם תמונות של ילדים שהוריהם רצו כנראה תמונה מקצועית יפה שתישאר להם למזכרת. אחת מהן היא תמונתו של אדם אופנהיים, שצולמה בשנת 1942. 

אדם אופנהיים, 1942, תל אביב. באדיבות "הצלמניה"

"הילד הזה הוא אני"

לאחר תחקיר קצר, הצלחנו לאתר את אופנהיים, 78 שנים לאחר צילום התמונה ולשתף אותו בתמונתו הצבועה והמחודשת. "זה מרגש מאד לראות את התמונה היום", אמר. "יש לי עד היום עותק שלה ואני מכיר אותה היטב ופתאום לראות את עצמי בצבע זה בהחלט מיוחד". 

אופנהיים היה בעצמו בן של צלם, שהיה שותף של ויסנשטין לתקופה קצרה עד שדרכיהם נפרדו. "לאבי שעלה מצ'כיה היה חנות צילום, שנקראה פוטו אופנהיים ברחוב בצלאל, הם היו שותפים ונפרדו. בשלב מסוים, בגלל שלא היתה יותר מדי עבודה, אבא עזב את הצילום והסב את החנות לדברים אחרים. אני עסקתי בצילום, באופן טבעי, כי זה היה חלק מנוף ילדותי. אחת התמונות שצילמתי ולצערי התמונה אבדה לי, היא תמונה של אלטלנה עולה באש, שצילמתי בקודאק ישנה". 

אדם אופנהיים, 2020, תל אביב. באדיבות המשפחה

בשבועות הקרובים נפרסם תמונות היסטוריות נוספות מהאוסף העצום של "הצלמניה". זיהיתם את עצמכם ואת יקירכם בתמונות? נשמח אם תספרו לנו בתגובות. 

השאר תגובה

האימייל שלך יישמר באופן פרטי ולא יופיע בתגובה לפוסט.

  • מיכל


    13 בספטמבר, 2020

    מקסים ומרגש!

  • שמואל כץ


    20 בספטמבר, 2020

    מדהים, אין מילים, כל הכבוד על ההתאמה וארגון האוסף הנפלא

  • מאיר גפני


    20 בספטמבר, 2020

    מדהים תודה.